תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר. ב דברו אל-בני ישראל, ואמרתם אלהם: איש איש, כי יהיה זב מבשרו--זובו, טמא הוא. ג וזאת תהיה טמאתו, בזובו: רר בשרו את-זובו, או-החתים בשרו מזובו--טמאתו, הוא. ד כל-המשכב, אשר ישכב עליו הזב--יטמא; וכל-הכלי אשר-ישב עליו, יטמא. ה ואיש, אשר יגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. ו והישב, על-הכלי, אשר-ישב עליו, הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. ז והנגע, בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. ח וכי-ירק הזב, בטהור--וכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. ט וכל-המרכב, אשר ירכב עליו הזב--יטמא. י וכל-הנגע, בכל אשר יהיה תחתיו--יטמא, עד-הערב; והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. יא וכל אשר יגע-בו הזב, וידיו לא-שטף במים--וכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. יב וכלי-חרש אשר-יגע-בו הזב, ישבר; וכל-כלי-עץ--ישטף, במים. יג וכי-יטהר הזב, מזובו--וספר לו שבעת ימים לטהרתו, וכבס בגדיו; ורחץ בשרו במים חיים, וטהר. יד וביום השמיני, יקח-לו שתי תרים, או שני, בני יונה; ובא לפני יהוה, אל-פתח אהל מועד, ונתנם, אל-הכהן. טו ועשה אתם, הכהן--אחד חטאת, והאחד עלה; וכפר עליו הכהן לפני יהוה, מזובו. {ס}
טז ואיש, כי-תצא ממנו שכבת-זרע--ורחץ במים את-כל-בשרו, וטמא עד-הערב. יז וכל-בגד וכל-עור, אשר-יהיה עליו שכבת-זרע--וכבס במים, וטמא עד-הערב. יח ואשה, אשר ישכב איש אתה שכבת-זרע--ורחצו במים, וטמאו עד-הערב. {פ}
יט ואשה כי-תהיה זבה, דם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנדתה, וכל-הנגע בה יטמא עד-הערב. כ וכל אשר תשכב עליו בנדתה, יטמא; וכל אשר-תשב עליו, יטמא. כא וכל-הנגע, במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. כב וכל-הנגע--בכל-כלי, אשר-תשב עליו: יכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. כג ואם על-המשכב הוא, או על-הכלי אשר-הוא ישבת-עליו--בנגעו-בו: יטמא, עד-הערב. כד ואם שכב ישכב איש אתה, ותהי נדתה עליו--וטמא, שבעת ימים; וכל-המשכב אשר-ישכב עליו, יטמא. {ס}
כה ואשה כי-יזוב זוב דמה ימים רבים, בלא עת-נדתה, או כי-תזוב, על-נדתה: כל-ימי זוב טמאתה, כימי נדתה תהיה--טמאה הוא. כו כל-המשכב אשר-תשכב עליו, כל-ימי זובה--כמשכב נדתה, יהיה-לה; וכל-הכלי, אשר תשב עליו--טמא יהיה, כטמאת נדתה. כז וכל-הנוגע בם, יטמא; וכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב. כח ואם-טהרה, מזובה--וספרה לה שבעת ימים, ואחר תטהר. כט וביום השמיני, תקח-לה שתי תרים, או שני, בני יונה; והביאה אותם אל-הכהן, אל-פתח אהל מועד. ל ועשה הכהן את-האחד חטאת, ואת-האחד עלה; וכפר עליה הכהן לפני יהוה, מזוב טמאתה. לא והזרתם את-בני-ישראל, מטמאתם; ולא ימתו בטמאתם, בטמאם את-משכני אשר בתוכם. לב זאת תורת, הזב, ואשר תצא ממנו שכבת-זרע, לטמאה-בה. לג והדוה, בנדתה, והזב את-זובו, לזכר ולנקבה; ולאיש, אשר ישכב עם-טמאה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז