תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א ויקחו בני-אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו, ויתנו בהן אש, וישימו עליה, קטרת; ויקריבו לפני יהוה, אש זרה--אשר לא צוה, אתם. ב ותצא אש מלפני יהוה, ותאכל אותם; וימתו, לפני יהוה. ג ויאמר משה אל-אהרן, הוא אשר-דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש, ועל-פני כל-העם, אכבד; וידם, אהרן. ד ויקרא משה, אל-מישאל ואל אלצפן, בני עזיאל, דד אהרן; ויאמר אלהם, קרבו שאו את-אחיכם מאת פני-הקדש, אל-מחוץ, למחנה. ה ויקרבו, וישאם בכתנתם, אל-מחוץ, למחנה--כאשר, דבר משה. ו ויאמר משה אל-אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל-תפרעו ובגדיכם לא-תפרמו, ולא תמתו, ועל כל-העדה, יקצף; ואחיכם, כל-בית ישראל--יבכו את-השרפה, אשר שרף יהוה. ז ומפתח אהל מועד לא תצאו, פן-תמתו--כי-שמן משחת יהוה, עליכם; ויעשו, כדבר משה. {פ}
ח וידבר יהוה, אל-אהרן לאמר. ט יין ושכר אל-תשת אתה ובניך אתך, בבאכם אל-אהל מועד--ולא תמתו: חקת עולם, לדרתיכם. י ולהבדיל, בין הקדש ובין החל, ובין הטמא, ובין הטהור. יא ולהורת, את-בני ישראל--את, כל-החקים, אשר דבר יהוה אליהם, ביד-משה. {פ}
יב וידבר משה אל-אהרן, ואל אלעזר ואל-איתמר בניו הנותרים, קחו את-המנחה הנותרת מאשי יהוה, ואכלוה מצות אצל המזבח: כי קדש קדשים, הוא. יג ואכלתם אתה, במקום קדוש, כי חקך וחק-בניך הוא, מאשי יהוה: כי-כן, צויתי. יד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה, תאכלו במקום טהור--אתה, ובניך ובנתיך אתך: כי-חקך וחק-בניך נתנו, מזבחי שלמי בני ישראל. טו שוק התרומה וחזה התנופה, על אשי החלבים יביאו, להניף תנופה, לפני יהוה; והיה לך ולבניך אתך, לחק-עולם, כאשר, צוה יהוה. טז ואת שעיר החטאת, דרש דרש משה--והנה שרף; ויקצף על-אלעזר ועל-איתמר, בני אהרן, הנותרם, לאמר. יז מדוע, לא-אכלתם את-החטאת במקום הקדש--כי קדש קדשים, הוא; ואתה נתן לכם, לשאת את-עון העדה, לכפר עליהם, לפני יהוה. יח הן לא-הובא את-דמה, אל-הקדש פנימה; אכול תאכלו אתה בקדש, כאשר צויתי. יט וידבר אהרן אל-משה, הן היום הקריבו את-חטאתם ואת-עלתם לפני יהוה, ותקראנה אתי, כאלה; ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני יהוה. כ וישמע משה, וייטב בעיניו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז