תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. ב ואל-בני ישראל, תאמר, איש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך, מות יומת; עם הארץ, ירגמהו באבן. ג ואני אתן את-פני, באיש ההוא, והכרתי אתו, מקרב עמו: כי מזרעו, נתן למלך--למען טמא את-מקדשי, ולחלל את-שם קדשי. ד ואם העלם יעלימו עם הארץ את-עיניהם, מן-האיש ההוא, בתתו מזרעו, למלך--לבלתי, המית אתו. ה ושמתי אני את-פני באיש ההוא, ובמשפחתו; והכרתי אתו ואת כל-הזנים אחריו, לזנות אחרי המלך--מקרב עמם. ו והנפש, אשר תפנה אל-האבת ואל-הידענים, לזנת, אחריהם--ונתתי את-פני בנפש ההוא, והכרתי אתו מקרב עמו. ז והתקדשתם--והייתם, קדשים: כי אני יהוה, אלהיכם. ח ושמרתם, את-חקתי, ועשיתם, אתם: אני יהוה, מקדשכם. ט כי-איש איש, אשר יקלל את-אביו ואת-אמו--מות יומת: אביו ואמו קלל, דמיו בו. י ואיש, אשר ינאף את-אשת איש, אשר ינאף, את-אשת רעהו--מות-יומת הנאף, והנאפת. יא ואיש, אשר ישכב את-אשת אביו--ערות אביו, גלה; מות-יומתו שניהם, דמיהם בם. יב ואיש, אשר ישכב את-כלתו--מות יומתו, שניהם: תבל עשו, דמיהם בם. יג ואיש, אשר ישכב את-זכר משכבי אשה--תועבה עשו, שניהם; מות יומתו, דמיהם בם. יד ואיש, אשר יקח את-אשה ואת-אמה--זמה הוא; באש ישרפו אתו, ואתהן, ולא-תהיה זמה, בתוככם. טו ואיש, אשר יתן שכבתו בבהמה--מות יומת; ואת-הבהמה, תהרגו. טז ואשה, אשר תקרב אל-כל-בהמה לרבעה אתה--והרגת את-האשה, ואת-הבהמה; מות יומתו, דמיהם בם. יז ואיש אשר-יקח את-אחתו בת-אביו או בת-אמו וראה את-ערותה והיא-תראה את-ערותו, חסד הוא--ונכרתו, לעיני בני עמם; ערות אחתו גלה, עונו ישא. יח ואיש אשר-ישכב את-אשה דוה, וגלה את-ערותה את-מקרה הערה, והוא, גלתה את-מקור דמיה--ונכרתו שניהם, מקרב עמם. יט וערות אחות אמך ואחות אביך, לא תגלה: כי את-שארו הערה, עונם ישאו. כ ואיש, אשר ישכב את-דדתו--ערות דדו, גלה; חטאם ישאו, ערירים ימתו. כא ואיש, אשר יקח את-אשת אחיו--נדה הוא; ערות אחיו גלה, ערירים יהיו. כב ושמרתם את-כל-חקתי ואת-כל-משפטי, ועשיתם אתם; ולא-תקיא אתכם, הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה, לשבת בה. כג ולא תלכו בחקת הגוי, אשר-אני משלח מפניכם: כי את-כל-אלה עשו, ואקץ בם. כד ואמר לכם, אתם תירשו את-אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אתה, ארץ זבת חלב ודבש: אני יהוה אלהיכם, אשר-הבדלתי אתכם מן-העמים. כה והבדלתם בין-הבהמה הטהרה, לטמאה, ובין-העוף הטמא, לטהר; ולא-תשקצו את-נפשתיכם בבהמה ובעוף, ובכל אשר תרמש האדמה, אשר-הבדלתי לכם, לטמא. כו והייתם לי קדשים, כי קדוש אני יהוה; ואבדל אתכם מן-העמים, להיות לי. כז ואיש או-אשה, כי-יהיה בהם אוב או ידעני--מות יומתו; באבן ירגמו אתם, דמיהם בם. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
ויקרא - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז