תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק כז

א וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  ב דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם, איש, כי יפלא נדר--בערכך נפשת, ליהוה.  ג והיה ערכך, הזכר, מבן עשרים שנה, ועד בן-ששים שנה:  והיה ערכך, חמשים שקל כסף--בשקל הקדש.  ד ואם-נקבה, הוא--והיה ערכך, שלשים שקל.  ה ואם מבן-חמש שנים, ועד בן-עשרים שנה--והיה ערכך הזכר, עשרים שקלים; ולנקבה, עשרת שקלים.  ו ואם מבן-חדש, ועד בן-חמש שנים--והיה ערכך הזכר, חמשה שקלים כסף; ולנקבה ערכך, שלשת שקלים כסף.  ז ואם מבן-ששים שנה ומעלה, אם-זכר--והיה ערכך, חמשה עשר שקל; ולנקבה, עשרה שקלים.  ח ואם-מך הוא, מערכך--והעמידו לפני הכהן, והעריך אתו הכהן:  על-פי, אשר תשיג יד הנדר--יעריכנו, הכהן.  {ס}

ט ואם-בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן, ליהוה:  כל אשר יתן ממנו ליהוה, יהיה-קדש.  י לא יחליפנו, ולא-ימיר אתו טוב ברע--או-רע בטוב; ואם-המר ימיר בהמה בבהמה, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש.  יא ואם, כל-בהמה טמאה, אשר לא-יקריבו ממנה קרבן, ליהוה--והעמיד את-הבהמה, לפני הכהן.  יב והעריך הכהן אתה, בין טוב ובין רע:  כערכך הכהן, כן יהיה.  יג ואם-גאל, יגאלנה--ויסף חמישתו, על-ערכך.  יד ואיש, כי-יקדש את-ביתו קדש ליהוה--והעריכו הכהן, בין טוב ובין רע:  כאשר יעריך אתו הכהן, כן יקום.  טו ואם-המקדיש--יגאל, את-ביתו:  ויסף חמישית כסף-ערכך, עליו--והיה לו.  טז ואם משדה אחזתו, יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך, לפי זרעו:  זרע חמר שערים, בחמשים שקל כסף.  יז אם-משנת היבל, יקדיש שדהו--כערכך, יקום.  יח ואם-אחר היבל, יקדיש שדהו--וחשב-לו הכהן את-הכסף על-פי השנים הנותרת, עד שנת היבל; ונגרע, מערכך.  יט ואם-גאל יגאל את-השדה, המקדיש אתו:  ויסף חמשית כסף-ערכך, עליו--וקם לו.  כ ואם-לא יגאל את-השדה, ואם-מכר את-השדה לאיש אחר--לא יגאל, עוד.  כא והיה השדה בצאתו ביבל, קדש ליהוה--כשדה החרם:  לכהן, תהיה אחזתו.  כב ואם, את-שדה מקנתו, אשר, לא משדה אחזתו--יקדיש, ליהוה.  כג וחשב-לו הכהן, את מכסת הערכך, עד, שנת היבל; ונתן את-הערכך ביום ההוא, קדש ליהוה.  כד בשנת היובל ישוב השדה, לאשר קנהו מאתו--לאשר-לו, אחזת הארץ.  כה וכל-ערכך--יהיה, בשקל הקדש:  עשרים גרה, יהיה השקל.  כו אך-בכור אשר-יבכר ליהוה, בבהמה--לא-יקדיש איש, אתו:  אם-שור אם-שה, ליהוה הוא.  כז ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, ויסף חמשתו עליו; ואם-לא יגאל, ונמכר בערכך.  כח אך-כל-חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל-אשר-לו, מאדם ובהמה ומשדה אחזתו--לא ימכר, ולא יגאל:  כל-חרם, קדש-קדשים הוא ליהוה.  כט כל-חרם, אשר יחרם מן-האדם--לא יפדה:  מות, יומת.  ל וכל-מעשר הארץ מזרע הארץ, מפרי העץ--ליהוה, הוא:  קדש, ליהוה.  לא ואם-גאל יגאל איש, ממעשרו--חמשיתו, יסף עליו.  לב וכל-מעשר בקר וצאן, כל אשר-יעבר תחת השבט--העשירי, יהיה-קדש ליהוה.  לג לא יבקר בין-טוב לרע, ולא ימירנו; ואם-המר ימירנו, והיה-הוא ותמורתו יהיה-קדש לא יגאל.  לד אלה המצות, אשר צוה יהוה את-משה--אל-בני ישראל:  בהר, סיני.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז