תנ"ך -
ויקרא - הכול פרק כד
האזנה לפרק זה
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.
ג מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה--תָּמִיד: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.
ד עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה, יַעֲרֹךְ אֶת־הַנֵּרוֹת, לִפְנֵי יְהוָה, תָּמִיד. {פ}
ה וְלָקַחְתָּ סֹלֶת--וְאָפִיתָ אֹתָהּ, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת; שְׁנֵי, עֶשְׂרֹנִים, יִהְיֶה, הַחַלָּה הָאֶחָת.
ו וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת, שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת, עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר, לִפְנֵי יְהוָה.
ז וְנָתַתָּ עַל־הַמַּעֲרֶכֶת, לְבֹנָה זַכָּה; וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לַיהוָה.
ח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה--תָּמִיד: מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
ט וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ: כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ, מֵאִשֵּׁי יְהוָה--חָק־עוֹלָם. {ס}
י וַיֵּצֵא, בֶּן־אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּנָּצוּ, בַּמַּחֲנֶה, בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי.
יא וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת־הַשֵּׁם, וַיְקַלֵּל, וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ, אֶל־מֹשֶׁה; וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת־דִּבְרִי, לְמַטֵּה־דָן.
יב וַיַּנִּיחֻהוּ, בַּמִּשְׁמָר, לִפְרֹשׁ לָהֶם, עַל־פִּי יְהוָה. {פ}
יג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יד הוֹצֵא אֶת־הַמְקַלֵּל, אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְסָמְכוּ כָל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־יְדֵיהֶם, עַל־רֹאשׁוֹ; וְרָגְמוּ אֹתוֹ, כָּל־הָעֵדָה.
טו וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי־יְקַלֵּל אֱלֹהָיו, וְנָשָׂא חֶטְאוֹ.
טז וְנֹקֵב שֵׁם־יְהוָה מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ־בוֹ כָּל־הָעֵדָה: כַּגֵּר, כָּאֶזְרָח--בְּנָקְבוֹ־שֵׁם, יוּמָת.
יז וְאִישׁ, כִּי יַכֶּה כָּל־נֶפֶשׁ אָדָם--מוֹת, יוּמָת.
יח וּמַכֵּה נֶפֶשׁ־בְּהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה--נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ.
יט וְאִישׁ, כִּי־יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ.
כ שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.
כא וּמַכֵּה בְהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה; וּמַכֵּה אָדָם, יוּמָת.
כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה: כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם.
כג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיּוֹצִיאוּ אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן; וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה. {פ}