תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

ויקרא פרק ה

א ונפש כי-תחטא, ושמעה קול אלה, והוא עד, או ראה או ידע; אם-לוא יגיד, ונשא עונו.  ב או נפש, אשר תגע בכל-דבר טמא, או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה, או בנבלת שרץ טמא; ונעלם ממנו, והוא טמא ואשם.  ג או כי יגע, בטמאת אדם, לכל טמאתו, אשר יטמא בה; ונעלם ממנו, והוא ידע ואשם.  ד או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב, לכל אשר יבטא האדם בשבעה--ונעלם ממנו; והוא-ידע ואשם, לאחת מאלה.  ה והיה כי-יאשם, לאחת מאלה:  והתודה--אשר חטא, עליה.  ו והביא את-אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן-הצאן כשבה, או-שעירת עזים--לחטאת; וכפר עליו הכהן, מחטאתו.  ז ואם-לא תגיע ידו, די שה--והביא את-אשמו אשר חטא שתי תרים או-שני בני-יונה, ליהוה:  אחד לחטאת, ואחד לעלה.  ח והביא אתם אל-הכהן, והקריב את-אשר לחטאת ראשונה; ומלק את-ראשו ממול ערפו, ולא יבדיל.  ט והזה מדם החטאת, על-קיר המזבח, והנשאר בדם, ימצה אל-יסוד המזבח; חטאת, הוא.  י ואת-השני יעשה עלה, כמשפט; וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר-חטא, ונסלח לו.  {ס}

יא ואם-לא תשיג ידו לשתי תרים, או לשני בני-יונה--והביא את-קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת, לחטאת; לא-ישים עליה שמן, ולא-יתן עליה לבנה--כי חטאת, הוא.  יב והביאה, אל-הכהן, וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את-אזכרתה והקטיר המזבחה, על אשי יהוה; חטאת, הוא.  יג וכפר עליו הכהן על-חטאתו אשר-חטא, מאחת מאלה--ונסלח לו; והיתה לכהן, כמנחה.  {ס}

יד וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  טו נפש, כי-תמעל מעל, וחטאה בשגגה, מקדשי יהוה:  והביא את-אשמו ליהוה איל תמים מן-הצאן, בערכך כסף-שקלים בשקל-הקדש--לאשם.  טז ואת אשר חטא מן-הקדש ישלם, ואת-חמישתו יוסף עליו, ונתן אתו, לכהן; והכהן, יכפר עליו באיל האשם--ונסלח לו.  {פ}

יז ואם-נפש, כי תחטא, ועשתה אחת מכל-מצות יהוה, אשר לא תעשינה; ולא-ידע ואשם, ונשא עונו.  יח והביא איל תמים מן-הצאן, בערכך לאשם--אל-הכהן; וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר-שגג, והוא לא-ידע--ונסלח לו.  יט אשם, הוא:  אשם אשם, ליהוה.  {פ}

כ וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  כא נפש כי תחטא, ומעלה מעל ביהוה; וכחש בעמיתו בפקדון, או-בתשומת יד או בגזל, או, עשק את-עמיתו.  כב או-מצא אבדה וכחש בה, ונשבע על-שקר; על-אחת, מכל אשר-יעשה האדם--לחטא בהנה.  כג והיה, כי-יחטא ואשם--והשיב את-הגזלה אשר גזל או את-העשק אשר עשק, או את-הפקדון אשר הפקד אתו; או את-האבדה, אשר מצא.  כד או מכל אשר-ישבע עליו, לשקר--ושלם אתו בראשו, וחמשתיו יסף עליו:  לאשר הוא לו יתננו, ביום אשמתו.  כה ואת-אשמו יביא, ליהוה, איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם, אל-הכהן.  כו וכפר עליו הכהן לפני יהוה, ונסלח לו, על-אחת מכל אשר-יעשה, לאשמה בה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז