תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כו

א  כשלג, בקיץ--וכמטר בקציר:    כן לא-נאוה לכסיל כבוד.
ב  כצפור לנוד, כדרור לעוף--    כן קללת חנם, לא לו תבא.
ג  שוט לסוס, מתג לחמור;    ושבט, לגו כסילים.
ד  אל-תען כסיל, כאולתו:    פן-תשוה-לו גם-אתה.
ה  ענה כסיל, כאולתו:    פן-יהיה חכם בעיניו.
ו  מקצה רגלים, חמס שתה--    שלח דברים ביד-כסיל.
ז  דליו שקים, מפסח;    ומשל, בפי כסילים.
ח  כצרור אבן, במרגמה--    כן-נותן לכסיל כבוד.
ט  חוח, עלה ביד-שכור;    ומשל, בפי כסילים.
י  רב מחולל-כל;    ושכר כסיל, ושכר עברים.
יא  ככלב, שב על-קאו--    כסיל, שונה באולתו.
יב  ראית--איש, חכם בעיניו:    תקוה לכסיל ממנו.
יג  אמר עצל, שחל בדרך;    ארי, בין הרחבות.
יד  הדלת, תסוב על-צירה;    ועצל, על-מטתו.
טו  טמן עצל ידו, בצלחת;    נלאה, להשיבה אל-פיו.
טז  חכם עצל בעיניו--    משבעה, משיבי טעם.
יז  מחזיק באזני-כלב--    עבר מתעבר, על-ריב לא-לו.
יח  כמתלהלה, הירה זקים--    חצים ומות.
יט  כן-איש, רמה את-רעהו;    ואמר, הלא-משחק אני.
כ  באפס עצים, תכבה-אש;    ובאין נרגן, ישתק מדון.
כא  פחם לגחלים, ועצים לאש;    ואיש מדונים מדינים, לחרחר-ריב.

כב  דברי נרגן, כמתלהמים;    והם, ירדו חדרי-בטן.
כג  כסף סיגים, מצפה על-חרש--    שפתים דלקים ולב-רע.
כד  בשפתו, ינכר שונא;    ובקרבו, ישית מרמה.
כה  כי-יחנן קולו, אל-תאמן-בו:    כי שבע תועבות בלבו.
כו  תכסה שנאה, במשאון;    תגלה רעתו בקהל.
כז  כרה-שחת, בה יפול;    וגולל אבן, אליו תשוב.
כח  לשון-שקר, ישנא דכיו;    ופה חלק, יעשה מדחה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא