תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק א

א  משלי, שלמה בן-דוד--    מלך, ישראל.
ב  לדעת חכמה ומוסר;    להבין, אמרי בינה.
ג  לקחת, מוסר השכל;    צדק ומשפט, ומשרים.
ד  לתת לפתאים ערמה;    לנער, דעת ומזמה.
ה  ישמע חכם, ויוסף לקח;    ונבון, תחבלות יקנה.
ו  להבין משל, ומליצה;    דברי חכמים, וחידתם.
ז  יראת יהוה, ראשית דעת;    חכמה ומוסר, אוילים בזו.

ח  שמע בני, מוסר אביך;    ואל-תטש, תורת אמך.
ט  כי, לוית חן הם לראשך;    וענקים, לגרגרתך.
י  בני--    אם-יפתוך חטאים, אל-תבא.
יא  אם-יאמרו,    לכה אתנו:
נארבה לדם;    נצפנה לנקי חנם.
יב  נבלעם, כשאול חיים;    ותמימים, כיורדי בור.
יג  כל-הון יקר נמצא;    נמלא בתינו שלל.
יד  גורלך, תפיל בתוכנו;    כיס אחד, יהיה לכלנו.
טו  בני--אל-תלך בדרך אתם;    מנע רגלך, מנתיבתם.
טז  כי רגליהם, לרע ירוצו;    וימהרו, לשפך-דם.
יז  כי-חנם, מזרה הרשת--    בעיני, כל-בעל כנף.
יח  והם, לדמם יארבו;    יצפנו, לנפשתם.
יט  כן--ארחות, כל-בצע בצע;    את-נפש בעליו יקח.
כ  חכמות, בחוץ תרנה;    ברחבות, תתן קולה.
כא  בראש המיות, תקרא:    בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר.
כב  עד-מתי, פתים--    תאהבו-פתי:
ולצים--לצון, חמדו להם;    וכסילים, ישנאו-דעת.
כג  תשובו, לתוכחתי:    הנה אביעה לכם רוחי; אודיעה דברי אתכם.
כד  יען קראתי, ותמאנו;    נטיתי ידי, ואין מקשיב.
כה  ותפרעו כל-עצתי;    ותוכחתי, לא אביתם.
כו  גם-אני, באידכם אשחק;    אלעג, בבא פחדכם.
כז  בבא כשאוה כשואה, פחדכם--    ואידכם, כסופה יאתה;
בבא עליכם,    צרה וצוקה.
כח  אז יקראנני, ולא אענה;    ישחרנני, ולא ימצאנני.
כט  תחת, כי-שנאו דעת;    ויראת יהוה, לא בחרו.
ל  לא-אבו לעצתי;    נאצו, כל-תוכחתי.
לא  ויאכלו, מפרי דרכם;    וממעצתיהם ישבעו.
לב  כי משובת פתים תהרגם;    ושלות כסילים תאבדם.
לג  ושמע לי, ישכן-בטח;    ושאנן, מפחד רעה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא