תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק יח

א  לתאוה, יבקש נפרד;    בכל-תושיה, יתגלע.
ב  לא-יחפץ כסיל, בתבונה:    כי, אם-בהתגלות לבו.
ג  בבוא-רשע, בא גם-בוז;    ועם-קלון חרפה.
ד  מים עמקים, דברי פי-איש;    נחל נבע, מקור חכמה.
ה  שאת פני-רשע לא-טוב--    להטות צדיק, במשפט.
ו  שפתי כסיל, יבאו בריב;    ופיו, למהלמות יקרא.
ז  פי-כסיל, מחתה-לו;    ושפתיו, מוקש נפשו.
ח  דברי נרגן, כמתלהמים;    והם, ירדו חדרי-בטן.
ט  גם, מתרפה במלאכתו--    אח הוא, לבעל משחית.
י  מגדל-עז, שם יהוה;    בו-ירוץ צדיק ונשגב.
יא  הון עשיר, קרית עזו;    וכחומה נשגבה, במשכתו.
יב  לפני-שבר, יגבה לב-איש;    ולפני כבוד ענוה.
יג  משיב דבר, בטרם ישמע--    אולת היא-לו, וכלמה.
יד  רוח-איש, יכלכל מחלהו;    ורוח נכאה, מי ישאנה.
טו  לב נבון, יקנה-דעת;    ואזן חכמים, תבקש-דעת.
טז  מתן אדם, ירחיב לו;    ולפני גדלים ינחנו.
יז  צדיק הראשון בריבו;    יבא- ובא- רעהו, וחקרו.
יח  מדינים, ישבית הגורל;    ובין עצומים יפריד.
יט  אח--נפשע מקרית-עז;    ומדונים ומדינים, כבריח ארמון.
כ  מפרי פי-איש, תשבע בטנו;    תבואת שפתיו ישבע.
כא  מות וחיים, ביד-לשון;    ואהביה, יאכל פריה.
כב  מצא אשה, מצא טוב;    ויפק רצון, מיהוה.
כג  תחנונים ידבר-רש;    ועשיר, יענה עזות.
כד  איש רעים, להתרעע;    ויש אהב, דבק מאח.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא