תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כא

א  פלגי-מים לב-מלך, ביד-יהוה;    על-כל-אשר יחפץ יטנו.
ב  כל-דרך-איש, ישר בעיניו;    ותכן לבות יהוה.
ג  עשה, צדקה ומשפט--    נבחר ליהוה מזבח.
ד  רום-עינים, ורחב-לב--    נר רשעים חטאת.
ה  מחשבות חרוץ, אך-למותר;    וכל-אץ, אך-למחסור.
ו  פעל אצרות, בלשון שקר--    הבל נדף, מבקשי-מות.
ז  שד-רשעים יגורם:    כי מאנו, לעשות משפט.
ח  הפכפך דרך איש וזר;    וזך, ישר פעלו.
ט  טוב, לשבת על-פנת-גג--    מאשת מדינים, ובית חבר.
י  נפש רשע, אותה-רע;    לא-יחן בעיניו רעהו.
יא  בענש-לץ, יחכם-פתי;    ובהשכיל לחכם, יקח-דעת.
יב  משכיל צדיק, לבית רשע;    מסלף רשעים לרע.
יג  אטם אזנו, מזעקת-דל--    גם-הוא יקרא, ולא יענה.
יד  מתן בסתר, יכפה-אף;    ושחד בחק, חמה עזה.
טו  שמחה לצדיק, עשות משפט;    ומחתה, לפעלי און.
טז  אדם--תועה, מדרך השכל:    בקהל רפאים ינוח.
יז  איש מחסור, אהב שמחה;    אהב יין-ושמן, לא יעשיר.
יח  כפר לצדיק רשע;    ותחת ישרים בוגד.
יט  טוב, שבת בארץ-מדבר--    מאשת מדונים מדינים וכעס.
כ  אוצר, נחמד ושמן--בנוה חכם;    וכסיל אדם יבלענו.
כא  רדף, צדקה וחסד--    ימצא חיים, צדקה וכבוד.
כב  עיר גברים, עלה חכם;    וירד, עז מבטחה.
כג  שמר פיו, ולשונו--    שמר מצרות נפשו.
כד  זד יהיר, לץ שמו--    עושה, בעברת זדון.
כה  תאות עצל תמיתנו:    כי-מאנו ידיו לעשות.
כו  כל-היום, התאוה תאוה;    וצדיק יתן, ולא יחשך.
כז  זבח רשעים, תועבה;    אף, כי-בזמה יביאנו.
כח  עד-כזבים יאבד;    ואיש שומע, לנצח ידבר.
כט  העז איש רשע בפניו;    וישר, הוא יכין דרכיו יבין דרכו.
ל  אין חכמה, ואין תבונה--    ואין עצה, לנגד יהוה.

לא  סוס--מוכן, ליום מלחמה;    וליהוה, התשועה.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא