תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כח

א  נסו ואין-רדף רשע;    וצדיקים, ככפיר יבטח.
ב  בפשע ארץ, רבים שריה;    ובאדם מבין ידע, כן יאריך.
ג  גבר-רש, ועשק דלים--    מטר סחף, ואין לחם.
ד  עזבי תורה, יהללו רשע;    ושמרי תורה, יתגרו בם.
ה  אנשי-רע, לא-יבינו משפט;    ומבקשי יהוה, יבינו כל.
ו  טוב-רש, הולך בתמו--    מעקש דרכים, והוא עשיר.
ז  נוצר תורה, בן מבין;    ורעה זוללים, יכלים אביו.
ח  מרבה הונו, בנשך ובתרבית ותרבית--    לחונן דלים יקבצנו.
ט  מסיר אזנו, משמע תורה--    גם תפלתו, תועבה.
י  משגה ישרים, בדרך רע--בשחותו הוא-יפול;    ותמימים, ינחלו-טוב.

יא  חכם בעיניו, איש עשיר;    ודל מבין יחקרנו.
יב  בעלץ צדיקים, רבה תפארת;    ובקום רשעים, יחפש אדם.
יג  מכסה פשעיו, לא יצליח;    ומודה ועזב ירחם.
יד  אשרי אדם, מפחד תמיד;    ומקשה לבו, יפול ברעה.
טו  ארי-נהם, ודב שוקק--    מושל רשע, על עם-דל.
טז  נגיד--חסר תבונות, ורב מעשקות;    שנאי שנא בצע, יאריך ימים.

יז  אדם, עשק בדם-נפש--    עד-בור ינוס, אל-יתמכו-בו.
יח  הולך תמים, יושע;    ונעקש דרכים, יפול באחת.
יט  עבד אדמתו, ישבע-לחם;    ומרדף ריקים, ישבע-ריש.
כ  איש אמונות, רב-ברכות;    ואץ להעשיר, לא ינקה.
כא  הכר-פנים לא-טוב;    ועל-פת-לחם, יפשע-גבר.
כב  נבהל להון--איש, רע עין;    ולא-ידע, כי-חסר יבאנו.
כג  מוכיח אדם אחרי, חן ימצא--    ממחליק לשון.
כד  גוזל, אביו ואמו--ואמר אין-פשע:    חבר הוא, לאיש משחית.
כה  רחב-נפש, יגרה מדון;    ובטח על-יהוה ידשן.
כו  בוטח בלבו, הוא כסיל;    והולך בחכמה, הוא ימלט.
כז  נותן לרש, אין מחסור;    ומעלים עיניו, רב-מארות.
כח  בקום רשעים, יסתר אדם;    ובאבדם, ירבו צדיקים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא