תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
א לץ היין, המה שכר; וכל-שגה בו, לא יחכם.
ב נהם ככפיר, אימת מלך; מתעברו, חוטא נפשו.
ג כבוד לאיש, שבת מריב; וכל-אויל, יתגלע.
ד מחרף, עצל לא-יחרש; ישאל ושאל בקציר ואין.
ה מים עמקים, עצה בלב-איש; ואיש תבונה ידלנה.
ו רב-אדם--יקרא, איש חסדו; ואיש אמונים, מי ימצא.
ז מתהלך בתמו צדיק; אשרי בניו אחריו.
ח מלך, יושב על-כסא-דין-- מזרה בעיניו כל-רע.
ט מי-יאמר, זכיתי לבי; טהרתי, מחטאתי.
י אבן ואבן, איפה ואיפה-- תועבת יהוה, גם-שניהם.
יא גם במעלליו, יתנכר-נער-- אם-זך ואם-ישר פעלו.
יב אזן שמעת, ועין ראה-- יהוה, עשה גם-שניהם.
יג אל-תאהב שנה, פן-תורש; פקח עיניך שבע-לחם.
יד רע רע, יאמר הקונה; ואזל לו, אז יתהלל.
טו יש זהב, ורב-פנינים; וכלי יקר, שפתי-דעת.
טז לקח-בגדו, כי-ערב זר; ובעד נכרים נכריה חבלהו.
יז ערב לאיש, לחם שקר; ואחר, ימלא-פיהו חצץ.
יח מחשבות, בעצה תכון; ובתחבלות, עשה מלחמה.
יט גולה-סוד, הולך רכיל; ולפתה שפתיו, לא תתערב.
כ מקלל, אביו ואמו-- ידעך נרו, באישון באשון חשך.
כא נחלה, מבחלת מבהלת בראשונה; ואחריתה, לא תברך.
כב אל-תאמר אשלמה-רע; קוה ליהוה, וישע לך.
כג תועבת יהוה, אבן ואבן; ומאזני מרמה לא-טוב.
כד מיהוה מצעדי-גבר; ואדם, מה-יבין דרכו.
כה מוקש אדם, ילע קדש; ואחר נדרים לבקר.
כו מזרה רשעים, מלך חכם; וישב עליהם אופן.
כז נר יהוה, נשמת אדם; חפש, כל-חדרי-בטן.
כח חסד ואמת, יצרו-מלך; וסעד בחסד כסאו.
כט תפארת בחורים כחם; והדר זקנים שיבה.
ל חברות פצע, תמריק תמרוק ברע; ומכות, חדרי-בטן.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא