תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כב

א  נבחר שם, מעשר רב:    מכסף ומזהב, חן טוב.
ב  עשיר ורש נפגשו;    עשה כלם יהוה.
ג  ערום, ראה רעה ויסתר ונסתר;    ופתיים, עברו ונענשו.
ד  עקב ענוה, יראת יהוה;    עשר וכבוד וחיים.
ה  צנים פחים, בדרך עקש;    שומר נפשו, ירחק מהם.
ו  חנך לנער, על-פי דרכו--    גם כי-יזקין, לא-יסור ממנה.
ז  עשיר, ברשים ימשול;    ועבד לוה, לאיש מלוה.
ח  זורע עולה, יקצור- יקצר- און;    ושבט עברתו יכלה.
ט  טוב-עין, הוא יברך:    כי-נתן מלחמו לדל.
י  גרש לץ, ויצא מדון;    וישבת, דין וקלון.
יא  אהב טהור- טהר- לב--    חן שפתיו, רעהו מלך.
יב  עיני יהוה, נצרו דעת;    ויסלף, דברי בגד.
יג  אמר עצל, ארי בחוץ;    בתוך רחבות, ארצח.
יד  שוחה עמקה, פי זרות;    זעום יהוה, יפול- יפל- שם.
טו  אולת, קשורה בלב-נער;    שבט מוסר, ירחיקנה ממנו.
טז  עשק דל, להרבות לו--    נתן לעשיר, אך-למחסור.
יז  הט אזנך--ושמע, דברי חכמים;    ולבך, תשית לדעתי.
יח  כי-נעים, כי-תשמרם בבטנך;    יכנו יחדו, על-שפתיך.
יט  להיות ביהוה, מבטחך--    הודעתיך היום אף-אתה.
כ  הלא כתבתי לך, שלשום שלשים--    במעצות ודעת.
כא  להודיעך--קשט, אמרי אמת;    להשיב אמרים אמת, לשלחיך.
כב  אל-תגזל-דל, כי דל-הוא;    ואל-תדכא עני בשער.
כג  כי-יהוה, יריב ריבם;    וקבע את-קבעיהם נפש.
כד  אל-תתרע, את-בעל אף;    ואת-איש חמות, לא תבוא.
כה  פן-תאלף ארחתו;    ולקחת מוקש לנפשך.
כו  אל-תהי בתקעי-כף;    בערבים, משאות.
כז  אם-אין-לך לשלם--    למה יקח משכבך, מתחתיך.
כח  אל-תסג, גבול עולם--    אשר עשו אבותיך.
כט  חזית איש, מהיר במלאכתו--    לפני-מלכים יתיצב;
בל-יתיצב,    לפני חשכים.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא