תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כז

א  אל-תתהלל, ביום מחר:    כי לא-תדע, מה-ילד יום.
ב  יהללך זר ולא-פיך;    נכרי, ואל-שפתיך.
ג  כבד-אבן, ונטל החול;    וכעס אויל, כבד משניהם.
ד  אכזריות חמה, ושטף אף;    ומי יעמד, לפני קנאה.
ה  טובה, תוכחת מגלה--    מאהבה מסתרת.
ו  נאמנים, פצעי אוהב;    ונעתרות, נשיקות שונא.
ז  נפש שבעה, תבוס נפת;    ונפש רעבה, כל-מר מתוק.
ח  כצפור, נודדת מן-קנה--    כן-איש, נודד ממקומו.
ט  שמן וקטרת, ישמח-לב;    ומתק רעהו, מעצת-נפש.
י  רעך ורעה ורע אביך, אל-תעזב--    ובית אחיך, אל-תבוא ביום אידך;
טוב שכן קרוב,    מאח רחוק.
יא  חכם בני, ושמח לבי;    ואשיבה חרפי דבר.
יב  ערום, ראה רעה נסתר;    פתאים, עברו נענשו.
יג  קח-בגדו, כי-ערב זר;    ובעד נכריה חבלהו.
יד  מברך רעהו, בקול גדול--בבקר השכים:    קללה, תחשב לו.
טו  דלף טורד, ביום סגריר;    ואשת מדונים מדינים, נשתוה.
טז  צפניה צפן-רוח;    ושמן ימינו יקרא.
יז  ברזל בברזל יחד;    ואיש, יחד פני-רעהו.
יח  נצר תאנה, יאכל פריה;    ושמר אדניו יכבד.
יט  כמים, הפנים לפנים--    כן לב-האדם, לאדם.
כ  שאול ואבדה, לא תשבענה;    ועיני האדם, לא תשבענה.
כא  מצרף לכסף, וכור לזהב;    ואיש, לפי מהללו.
כב  אם תכתוש-את-האויל, במכתש בתוך הריפות--    בעלי:
לא-תסור מעליו,    אולתו.
כג  ידע תדע, פני צאנך;    שית לבך, לעדרים.
כד  כי לא לעולם חסן;    ואם-נזר, לדור דור ודור.
כה  גלה חציר, ונראה-דשא;    ונאספו, עשבות הרים.
כו  כבשים ללבושך;    ומחיר שדה, עתודים.
כז  ודי, חלב עזים--ללחמך, ללחם ביתך;    וחיים, לנערותיך.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא