תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק יב

א  אהב מוסר, אהב דעת;    ושונא תוכחת בער.
ב  טוב--יפיק רצון, מיהוה;    ואיש מזמות ירשיע.
ג  לא-יכון אדם ברשע;    ושרש צדיקים, בל-ימוט.
ד  אשת-חיל, עטרת בעלה;    וכרקב בעצמותיו מבישה.
ה  מחשבות צדיקים משפט;    תחבלות רשעים מרמה.
ו  דברי רשעים ארב-דם;    ופי ישרים, יצילם.
ז  הפוך רשעים ואינם;    ובית צדיקים יעמד.
ח  לפי-שכלו, יהלל-איש;    ונעוה-לב, יהיה לבוז.
ט  טוב נקלה, ועבד לו--    ממתכבד, וחסר-לחם.
י  יודע צדיק, נפש בהמתו;    ורחמי רשעים, אכזרי.
יא  עבד אדמתו, ישבע-לחם;    ומרדף ריקים חסר-לב.
יב  חמד רשע, מצוד רעים;    ושרש צדיקים יתן.
יג  בפשע שפתים, מוקש רע;    ויצא מצרה צדיק.
יד  מפרי פי-איש, ישבע-טוב;    וגמול ידי-אדם, ישוב ישיב לו.
טו  דרך אויל, ישר בעיניו;    ושמע לעצה חכם.
טז  אויל--ביום, יודע כעסו;    וכסה קלון ערום.
יז  יפיח אמונה, יגיד צדק;    ועד שקרים מרמה.
יח  יש בוטה, כמדקרות חרב;    ולשון חכמים מרפא.
יט  שפת-אמת, תכון לעד;    ועד-ארגיעה, לשון שקר.
כ  מרמה, בלב-חרשי רע;    וליעצי שלום שמחה.
כא  לא-יאנה לצדיק כל-און;    ורשעים, מלאו רע.
כב  תועבת יהוה, שפתי-שקר;    ועשי אמונה רצונו.
כג  אדם ערום, כסה דעת;    ולב כסילים, יקרא אולת.
כד  יד-חרוצים תמשול;    ורמיה, תהיה למס.
כה  דאגה בלב-איש ישחנה;    ודבר טוב ישמחנה.
כו  יתר מרעהו צדיק;    ודרך רשעים תתעם.
כז  לא-יחרך רמיה צידו;    והון-אדם יקר חרוץ.
כח  בארח-צדקה חיים;    ודרך נתיבה אל-מות.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא