תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק יז

א  טוב פת חרבה, ושלוה-בה--    מבית, מלא זבחי-ריב.
ב  עבד-משכיל--ימשל, בבן מביש;    ובתוך אחים, יחלק נחלה.
ג  מצרף לכסף, וכור לזהב;    ובחן לבות יהוה.
ד  מרע, מקשיב על-שפת-און;    שקר מזין, על-לשון הות.
ה  לעג לרש, חרף עשהו;    שמח לאיד, לא ינקה.
ו  עטרת זקנים, בני בנים;    ותפארת בנים אבותם.
ז  לא-נאוה לנבל שפת-יתר;    אף, כי-לנדיב שפת-שקר.
ח  אבן-חן השחד, בעיני בעליו;    אל-כל-אשר יפנה ישכיל.
ט  מכסה-פשע, מבקש אהבה;    ושנה בדבר, מפריד אלוף.
י  תחת גערה במבין--    מהכות כסיל מאה.
יא  אך-מרי יבקש-רע;    ומלאך אכזרי, ישלח-בו.
יב  פגוש דב שכול באיש;    ואל-כסיל, באולתו.
יג  משיב רעה, תחת טובה--    לא-תמיש תמוש רעה, מביתו.
יד  פוטר מים, ראשית מדון;    ולפני התגלע, הריב נטוש.
טו  מצדיק רשע, ומרשיע צדיק--    תועבת יהוה, גם-שניהם.
טז  למה-זה מחיר ביד-כסיל--    לקנות חכמה ולב-אין.
יז  בכל-עת, אהב הרע;    ואח לצרה, יולד.
יח  אדם חסר-לב, תוקע כף;    ערב ערבה, לפני רעהו.
יט  אהב פשע, אהב מצה;    מגביה פתחו, מבקש-שבר.
כ  עקש-לב, לא ימצא-טוב;    ונהפך בלשונו, יפול ברעה.
כא  ילד כסיל, לתוגה לו;    ולא-ישמח, אבי נבל.
כב  לב שמח, ייטיב גהה;    ורוח נכאה, תיבש-גרם.
כג  שחד מחק, רשע יקח--    להטות, ארחות משפט.
כד  את-פני מבין חכמה;    ועיני כסיל, בקצה-ארץ.
כה  כעס לאביו, בן כסיל;    וממר, ליולדתו.
כו  גם ענוש לצדיק לא-טוב--    להכות נדיבים על-ישר.
כז  חושך אמריו, יודע דעת;    וקר- יקר- רוח, איש תבונה.
כח  גם אויל מחריש, חכם יחשב;    אטם שפתיו נבון.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא