תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק ז

א  בני, שמר אמרי;    ומצותי, תצפן אתך.
ב  שמר מצותי וחיה;    ותורתי, כאישון עיניך.
ג  קשרם על-אצבעתיך;    כתבם, על-לוח לבך.
ד  אמר לחכמה, אחתי את;    ומדע, לבינה תקרא.
ה  לשמרך, מאשה זרה;    מנכריה, אמריה החליקה.
ו  כי, בחלון ביתי--    בעד אשנבי נשקפתי.
ז  וארא בפתאים, אבינה בבנים--    נער חסר-לב.
ח  עבר בשוק, אצל פנה;    ודרך ביתה יצעד.
ט  בנשף-בערב יום;    באישון לילה, ואפלה.
י  והנה אשה, לקראתו;    שית זונה, ונצרת לב.
יא  המיה היא וסררת;    בביתה, לא-ישכנו רגליה.
יב  פעם, בחוץ--פעם ברחבות;    ואצל כל-פנה תארב.
יג  והחזיקה בו, ונשקה לו;    העזה פניה, ותאמר לו.
יד  זבחי שלמים עלי;    היום, שלמתי נדרי.
טו  על-כן, יצאתי לקראתך;    לשחר פניך, ואמצאך.
טז  מרבדים, רבדתי ערשי;    חטבות, אטון מצרים.
יז  נפתי משכבי--    מר אהלים, וקנמון.
יח  לכה נרוה דדים, עד-הבקר;    נתעלסה, באהבים.
יט  כי אין האיש בביתו;    הלך, בדרך מרחוק.
כ  צרור-הכסף, לקח בידו;    ליום הכסא, יבא ביתו.
כא  הטתו, ברב לקחה;    בחלק שפתיה, תדיחנו.
כב  הולך אחריה, פתאם:    כשור, אל-טבח יבא; וכעכס, אל-מוסר אויל.
כג  עד יפלח חץ, כבדו--    כמהר צפור אל-פח;
ולא-ידע,    כי-בנפשו הוא.
כד  ועתה בנים, שמעו-לי;    והקשיבו, לאמרי-פי.
כה  אל-ישט אל-דרכיה לבך;    אל-תתע, בנתיבותיה.
כו  כי-רבים חללים הפילה;    ועצמים, כל-הרגיה.
כז  דרכי שאול ביתה;    ירדות, אל-חדרי-מות.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא