תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק י

א                  משלי, שלמה:
בן חכם, ישמח-אב;    ובן כסיל, תוגת אמו.
ב  לא-יועילו, אוצרות רשע;    וצדקה, תציל ממות.
ג  לא-ירעיב יהוה, נפש צדיק;    והות רשעים יהדף.
ד  ראש--עשה כף-רמיה;    ויד חרוצים תעשיר.
ה  אגר בקיץ, בן משכיל;    נרדם בקציר, בן מביש.
ו  ברכות, לראש צדיק;    ופי רשעים, יכסה חמס.
ז  זכר צדיק, לברכה;    ושם רשעים ירקב.
ח  חכם-לב, יקח מצות;    ואויל שפתים, ילבט.
ט  הולך בתם, ילך בטח;    ומעקש דרכיו, יודע.
י  קרץ עין, יתן עצבת;    ואויל שפתים, ילבט.
יא  מקור חיים, פי צדיק;    ופי רשעים, יכסה חמס.
יב  שנאה, תערר מדנים;    ועל כל-פשעים, תכסה אהבה.
יג  בשפתי נבון, תמצא חכמה;    ושבט, לגו חסר-לב.
יד  חכמים יצפנו-דעת;    ופי-אויל, מחתה קרבה.
טו  הון עשיר, קרית עזו;    מחתת דלים רישם.
טז  פעלת צדיק לחיים;    תבואת רשע לחטאת.
יז  ארח לחיים, שומר מוסר;    ועזב תוכחת מתעה.
יח  מכסה שנאה, שפתי-שקר;    ומוצא דבה, הוא כסיל.
יט  ברב דברים, לא יחדל-פשע;    וחושך שפתיו משכיל.
כ  כסף נבחר, לשון צדיק;    לב רשעים כמעט.
כא  שפתי צדיק, ירעו רבים;    ואוילים, בחסר-לב ימותו.
כב  ברכת יהוה, היא תעשיר;    ולא-יוסף עצב עמה.
כג  כשחוק לכסיל, עשות זמה;    וחכמה, לאיש תבונה.
כד  מגורת רשע, היא תבואנו;    ותאות צדיקים יתן.
כה  כעבור סופה, ואין רשע;    וצדיק, יסוד עולם.
כו  כחמץ, לשנים--וכעשן לעינים:    כן העצל, לשלחיו.
כז  יראת יהוה, תוסיף ימים;    ושנות רשעים תקצרנה.
כח  תוחלת צדיקים שמחה;    ותקות רשעים תאבד.
כט  מעוז לתם, דרך יהוה;    ומחתה, לפעלי און.
ל  צדיק, לעולם בל-ימוט;    ורשעים, לא ישכנו-ארץ.
לא  פי-צדיק, ינוב חכמה;    ולשון תהפכות, תכרת.
לב  שפתי צדיק, ידעון רצון;    ופי רשעים, תהפכות.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא