תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק יא

א  מאזני מרמה, תועבת יהוה;    ואבן שלמה רצונו.
ב  בא-זדון, ויבא קלון;    ואת-צנועים חכמה.
ג  תמת ישרים תנחם;    וסלף בגדים ושדם ישדם.
ד  לא-יועיל הון, ביום עברה;    וצדקה, תציל ממות.
ה  צדקת תמים, תישר דרכו;    וברשעתו, יפל רשע.
ו  צדקת ישרים, תצילם;    ובהות, בגדים ילכדו.
ז  במות אדם רשע, תאבד תקוה;    ותוחלת אונים אבדה.
ח  צדיק, מצרה נחלץ;    ויבא רשע תחתיו.
ט  בפה--חנף, ישחת רעהו;    ובדעת, צדיקים יחלצו.
י  בטוב צדיקים, תעלץ קריה;    ובאבד רשעים רנה.
יא  בברכת ישרים, תרום קרת;    ובפי רשעים, תהרס.
יב  בז-לרעהו חסר-לב;    ואיש תבונות יחריש.
יג  הולך רכיל, מגלה-סוד;    ונאמן-רוח, מכסה דבר.
יד  באין תחבלות, יפל-עם;    ותשועה, ברב יועץ.
טו  רע-ירוע, כי-ערב זר;    ושנא תקעים בוטח.
טז  אשת-חן, תתמך כבוד;    ועריצים, יתמכו-עשר.
יז  גמל נפשו, איש חסד;    ועכר שארו, אכזרי.
יח  רשע--עשה פעלת-שקר;    וזרע צדקה, שכר אמת.
יט  כן-צדקה לחיים;    ומרדף רעה למותו.
כ  תועבת יהוה, עקשי-לב;    ורצונו, תמימי דרך.
כא  יד ליד, לא-ינקה רע;    וזרע צדיקים נמלט.
כב  נזם זהב, באף חזיר--    אשה יפה, וסרת טעם.
כג  תאות צדיקים אך-טוב;    תקות רשעים עברה.
כד  יש מפזר, ונוסף עוד;    וחשך מישר, אך-למחסור.
כה  נפש-ברכה תדשן;    ומרוה, גם-הוא יורא.
כו  מנע בר, יקבהו לאום;    וברכה, לראש משביר.
כז  שחר טוב, יבקש רצון;    ודרש רעה תבואנו.
כח  בוטח בעשרו, הוא יפול;    וכעלה, צדיקים יפרחו.
כט  עכר ביתו, ינחל-רוח;    ועבד אויל, לחכם-לב.
ל  פרי-צדיק, עץ חיים;    ולקח נפשות חכם.
לא  הן צדיק, בארץ ישלם;    אף, כי-רשע וחוטא.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא