תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

משלי פרק כה

א  גם-אלה, משלי שלמה--    אשר העתיקו, אנשי חזקיה מלך-יהודה.
ב  כבד אלהים, הסתר דבר;    וכבד מלכים, חקר דבר.
ג  שמים לרום, וארץ לעמק;    ולב מלכים, אין חקר.
ד  הגו סיגים מכסף;    ויצא לצרף כלי.
ה  הגו רשע, לפני-מלך;    ויכון בצדק כסאו.
ו  אל-תתהדר לפני-מלך;    ובמקום גדלים, אל-תעמד.
ז  כי טוב אמר-לך, עלה-הנה:    מהשפילך, לפני נדיב--אשר ראו עיניך.
ח  אל-תצא לרב, מהר:    פן מה-תעשה, באחריתה--בהכלים אתך רעך.
ט  ריבך, ריב את-רעך;    וסוד אחר אל-תגל.
י  פן-יחסדך שמע;    ודבתך, לא תשוב.
יא  תפוחי זהב, במשכיות כסף--    דבר, דבר על-אפניו.
יב  נזם זהב, וחלי-כתם--    מוכיח חכם, על-אזן שמעת.
יג  כצנת שלג, ביום קציר--ציר נאמן, לשלחיו;    ונפש אדניו ישיב.

יד  נשיאים ורוח, וגשם אין--    איש מתהלל, במתת-שקר.
טו  בארך אפים, יפתה קצין;    ולשון רכה, תשבר-גרם.
טז  דבש מצאת, אכל דיך:    פן-תשבענו, והקאתו.
יז  הקר רגלך, מבית רעך:    פן-ישבעך, ושנאך.
יח  מפיץ וחרב, וחץ שנון--    איש ענה ברעהו, עד שקר.
יט  שן רעה, ורגל מועדת--    מבטח בוגד, ביום צרה.
כ  מעדה-בגד, ביום קרה--חמץ על-נתר;    ושר בשרים, על לב-רע.

כא  אם-רעב שנאך, האכלהו לחם;    ואם-צמא, השקהו מים.
כב  כי גחלים--אתה, חתה על-ראשו;    ויהוה, ישלם-לך.
כג  רוח צפון, תחולל גשם;    ופנים נזעמים, לשון סתר.
כד  טוב, שבת על-פנת-גג--    מאשת מדונים מדינים, ובית חבר.
כה  מים קרים, על-נפש עיפה;    ושמועה טובה, מארץ מרחק.
כו  מעין נרפש, ומקור משחת--    צדיק, מט לפני-רשע.
כז  אכל דבש הרבות לא-טוב;    וחקר כבדם כבוד.
כח  עיר פרוצה, אין חומה--    איש, אשר אין מעצר לרוחו.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - משלי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא