תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
א כי-תשב, ללחום את-מושל-- בין תבין, את-אשר לפניך.
ב ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה.
ג אל-תתאו, למטעמותיו; והוא, לחם כזבים.
ד אל-תיגע להעשיר; מבינתך חדל.
ה התעוף התעיף עיניך בו, ואיננו:
כי עשה יעשה-לו כנפים; כנשר, ועיף יעוף השמים.
ו אל-תלחם--את-לחם, רע עין; ואל-תתאו, למטעמתיו.
ז כי, כמו שער בנפשו-- כן-הוא:
אכול ושתה, יאמר לך; ולבו, בל-עמך.
ח פתך-אכלת תקיאנה; ושחת, דבריך הנעימים.
ט באזני כסיל, אל-תדבר: כי-יבוז, לשכל מליך.
י אל-תסג, גבול עולם; ובשדי יתומים, אל-תבא.
יא כי-גאלם חזק; הוא-יריב את-ריבם אתך.
יב הביאה למוסר לבך; ואזנך, לאמרי-דעת.
יג אל-תמנע מנער מוסר: כי-תכנו בשבט, לא ימות.
יד אתה, בשבט תכנו; ונפשו, משאול תציל.
טו בני, אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני.
טז ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך, מישרים.
יז אל-יקנא לבך, בחטאים: כי אם-ביראת-יהוה, כל-היום.
יח כי, אם-יש אחרית; ותקותך, לא תכרת.
יט שמע-אתה בני וחכם; ואשר בדרך לבך.
כ אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו.
כא כי-סבא וזולל, יורש; וקרעים, תלביש נומה.
כב שמע לאביך, זה ילדך; ואל-תבוז, כי-זקנה אמך.
כג אמת קנה, ואל-תמכר; חכמה ומוסר ובינה.
כד גול גיל יגיל, אבי צדיק; יולד ויולד חכם, וישמח- ישמח- בו.
כה ישמח-אביך ואמך; ותגל, יולדתך.
כו תנה-בני לבך לי; ועיניך, דרכי תרצנה תצרנה.
כז כי-שוחה עמקה זונה; ובאר צרה, נכריה.
כח אף-היא, כחתף תארב; ובוגדים, באדם תוסף.
כט למי אוי למי אבוי, למי מדונים מדינים למי שיח-- למי, פצעים חנם;
למי, חכללות עינים.
ל למאחרים על-היין-- לבאים, לחקר ממסך.
לא אל-תרא יין, כי יתאדם: כי-יתן בכיס בכוס עינו; יתהלך, במישרים.
לב אחריתו, כנחש ישך; וכצפעני יפרש.
לג עיניך, יראו זרות; ולבך, ידבר תהפכות.
לד והיית, כשכב בלב-ים; וכשכב, בראש חבל.
לה הכוני בל-חליתי-- הלמוני, בל-ידעתי:
מתי אקיץ; אוסיף, אבקשנו עוד.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
משלי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא