תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א וביום עשרים וארבעה לחדש הזה, נאספו בני-ישראל בצום ובשקים, ואדמה, עליהם. ב ויבדלו זרע ישראל, מכל בני נכר; ויעמדו, ויתודו על-חטאתיהם, ועונות, אבתיהם. ג ויקומו, על-עמדם, ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם, רבעית היום; ורבעית מתודים ומשתחוים, ליהוה אלהיהם. {פ}
ד ויקם על-מעלה הלוים, ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה--בני כנני; ויזעקו בקול גדול, אל-יהוה אלהיהם. ה ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה, שבניה פתחיה, קומו ברכו את-יהוה אלהיכם, מן-העולם עד-העולם; ויברכו שם כבדך, ומרומם על-כל-ברכה ותהלה. ו אתה-הוא יהוה, לבדך--את אתה עשית את-השמים שמי השמים וכל-צבאם הארץ וכל-אשר עליה הימים וכל-אשר בהם, ואתה מחיה את-כלם; וצבא השמים, לך משתחוים. ז אתה-הוא, יהוה האלהים, אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים; ושמת שמו, אברהם. ח ומצאת את-לבבו, נאמן לפניך, וכרות עמו הברית לתת את-ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי, לתת לזרעו; ותקם, את-דבריך, כי צדיק, אתה. ט ותרא את-עני אבתינו, במצרים; ואת-זעקתם שמעת, על-ים-סוף. י ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל-עבדיו, ובכל-עם ארצו--כי ידעת, כי הזידו עליהם; ותעש-לך שם, כהיום הזה. יא והים בקעת לפניהם, ויעברו בתוך-הים ביבשה; ואת-רדפיהם השלכת במצולת, כמו-אבן--במים עזים. יב ובעמוד ענן, הנחיתם יומם; ובעמוד אש, לילה, להאיר להם, את-הדרך אשר ילכו-בה. יג ועל הר-סיני ירדת, ודבר עמהם משמים; ותתן להם משפטים ישרים, ותורות אמת--חקים ומצות, טובים. יד ואת-שבת קדשך, הודעת להם; ומצוות וחקים, ותורה, צוית להם, ביד משה עבדך. טו ולחם משמים נתתה להם, לרעבם, ומים מסלע הוצאת להם, לצמאם; ותאמר להם, לבוא לרשת את-הארץ, אשר-נשאת את-ידך, לתת להם. טז והם ואבתינו, הזידו; ויקשו, את-ערפם, ולא שמעו, אל-מצותיך. יז וימאנו לשמע, ולא-זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם, ויקשו את-ערפם, ויתנו-ראש לשוב לעבדתם במרים; ואתה אלוה סליחות חנון ורחום, ארך-אפים ורב-וחסד חסד--ולא עזבתם. יח אף, כי-עשו להם עגל מסכה, ויאמרו, זה אלהיך אשר העלך ממצרים; ויעשו, נאצות גדלות. יט ואתה ברחמיך הרבים, לא עזבתם במדבר; את-עמוד הענן לא-סר מעליהם ביומם, להנחתם בהדרך, ואת-עמוד האש בלילה להאיר להם, ואת-הדרך אשר ילכו-בה. כ ורוחך, הטובה, נתת, להשכילם; ומנך לא-מנעת מפיהם, ומים נתתה להם לצמאם. כא וארבעים שנה כלכלתם במדבר, לא חסרו; שלמתיהם לא בלו, ורגליהם לא בצקו. כב ותתן להם ממלכות ועממים, ותחלקם לפאה; ויירשו את-ארץ סיחון, ואת-ארץ מלך חשבון, ואת-ארץ, עוג מלך-הבשן. כג ובניהם הרבית, כככבי השמים; ותביאם, אל-הארץ, אשר-אמרת לאבתיהם, לבוא לרשת. כד ויבאו הבנים, ויירשו את-הארץ, ותכנע לפניהם את-ישבי הארץ הכנענים, ותתנם בידם; ואת-מלכיהם ואת-עממי הארץ, לעשות בהם כרצונם. כה וילכדו ערים בצורת, ואדמה שמנה, ויירשו בתים מלאים-כל-טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל, לרב; ויאכלו וישבעו וישמינו, ויתעדנו בטובך הגדול. כו וימרו וימרדו בך, וישלכו את-תורתך אחרי גום, ואת-נביאיך הרגו, אשר-העידו בם להשיבם אליך; ויעשו, נאצות גדולת. כז ותתנם ביד צריהם, ויצרו להם; ובעת צרתם, יצעקו אליך, ואתה משמים תשמע, וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם. כח וכנוח להם--ישובו, לעשות רע לפניך; ותעזבם ביד איביהם, וירדו בהם, וישובו ויזעקוך, ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים. כט ותעד בהם להשיבם אל-תורתך, והמה הזידו ולא-שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו-בם, אשר-יעשה אדם, וחיה בהם; ויתנו כתף סוררת, וערפם הקשו ולא שמעו. ל ותמשך עליהם שנים רבות, ותעד בם ברוחך ביד-נביאיך ולא האזינו; ותתנם, ביד עמי הארצת. לא וברחמיך הרבים לא-עשיתם כלה, ולא עזבתם: כי אל-חנון ורחום, אתה. לב ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא, שומר הברית והחסד--אל-ימעט לפניך את כל-התלאה אשר-מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו, ולכל-עמך: מימי מלכי אשור, עד היום הזה. לג ואתה צדיק, על כל-הבא עלינו: כי-אמת עשית, ואנחנו הרשענו. לד ואת-מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו, לא עשו תורתך; ולא הקשיבו, אל-מצותיך, ולעדותיך, אשר העידת בהם. לה והם במלכותם ובטובך הרב אשר-נתת להם, ובארץ הרחבה והשמנה אשר-נתת לפניהם--לא עבדוך; ולא-שבו, ממעלליהם הרעים. לו הנה אנחנו היום, עבדים; והארץ אשר-נתתה לאבתינו, לאכל את-פריה ואת-טובה--הנה אנחנו עבדים, עליה. לז ותבואתה מרבה, למלכים אשר-נתתה עלינו--בחטאותינו; ועל גויתנו משלים ובבהמתנו, כרצונם, ובצרה גדלה, אנחנו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג