תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א והתנבי חגי נביאה, וזכריה בר-עדוא נביאיא, על-יהודיא, די ביהוד ובירושלם--בשם אלה ישראל, עליהון. {ס}
ב באדין קמו זרבבל בר-שאלתיאל, וישוע בר-יוצדק, ושריו למבנא, בית אלהא די בירושלם; ועמהון נביאיא די-אלהא, מסעדין להון. {פ}
ג בה-זמנא אתה עליהון תתני פחת עבר-נהרה, ושתר בוזני--וכנותהון; וכן, אמרין להם--מן-שם לכם טעם ביתא דנה לבנא, ואשרנא דנה לשכללה. {ס}
ד אדין כנמא, אמרנא להם: מן-אנון שמהת גבריא, די-דנה בנינא בנין. ה ועין אלההם, הות על-שבי יהודיא, ולא-בטלו המו, עד-טעמא לדריוש יהך; ואדין יתיבון נשתונא, על-דנה. {פ}
ו פרשגן אגרתא די-שלח תתני פחת עבר-נהרה, ושתר בוזני וכנותה, אפרסכיא, די בעבר נהרה--על-דריוש, מלכא. ז פתגמא, שלחו עלוהי; וכדנה כתיב בגוה, לדריוש מלכא שלמא כלא. {ס}
ח ידיע להוא למלכא, די-אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא, והוא מתבנא אבן גלל, ואע מתשם בכתליא; ועבידתא דך אספרנא מתעבדא, ומצלח בידהם. {ס}
ט אדין, שאלנא לשביא אלך, כנמא, אמרנא להם: מן-שם לכם טעם, ביתא דנה למבניה, ואשרנא דנה, לשכללה. י ואף שמהתהם שאלנא להם, להודעותך--די נכתב שם-גבריא, די בראשיהם. {ס}
יא וכנמא פתגמא, התיבונא לממר: אנחנא המו עבדוהי די-אלה שמיא וארעא, ובנין ביתא די-הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן, ומלך לישראל רב, בנהי ושכללה. יב להן, מן-די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא--יהב המו, ביד נבוכדנצר מלך-בבל כסדיא כסדאה; וביתה דנה סתרה, ועמה הגלי לבבל. {ס}
יג ברם בשנת חדה, לכורש מלכא די בבל--כורש מלכא שם טעם, בית-אלהא דנה לבנא. יד ואף מאניא די-בית-אלהא, די דהבה וכספא, די נבוכדנצר הנפק מן-היכלא די בירושלם, והיבל המו להיכלא די בבל--הנפק המו כורש מלכא, מן-היכלא די בבל, ויהיבו לששבצר שמה, די פחה שמה. טו ואמר-לה--אלה אל מאניא, שא אזל-אחת המו בהיכלא די בירושלם; ובית אלהא, יתבנא על-אתרה. {ס}
טז אדין, ששבצר דך, אתא יהב אשיא די-בית אלהא, די בירושלם; ומן-אדין ועד-כען מתבנא, ולא שלם. יז וכען הן על-מלכא טב, יתבקר בבית גנזיא די-מלכא תמה די בבבל, הן איתי די-מן-כורש מלכא שים טעם, למבנא בית-אלהא דך בירושלם; ורעות מלכא על-דנה, ישלח עלינא. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג