תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


נחמיה פרק ז

א ויהי, כאשר נבנתה החומה, ואעמיד, הדלתות; ויפקדו השוערים והמשררים, והלוים.  ב ואצוה את-חנני אחי, ואת-חנניה שר הבירה--על-ירושלם:  כי-הוא כאיש אמת, וירא את-האלהים מרבים.  ג ויאמר ואמר להם, לא יפתחו שערי ירושלם עד-חם השמש, ועד הם עמדים יגיפו הדלתות, ואחזו; והעמיד, משמרות ישבי ירושלם--איש במשמרו, ואיש נגד ביתו.  ד והעיר רחבת ידים, וגדלה, והעם מעט, בתוכה; ואין בתים, בנוים.  ה ויתן אלהי אל-לבי, ואקבצה את-החרים ואת-הסגנים ואת-העם להתיחש; ואמצא, ספר היחש העולים בראשונה, ואמצא, כתוב בו.  {פ}

ו אלה בני המדינה, העלים משבי הגולה, אשר הגלה, נבוכדנצר מלך בבל; וישובו לירושלם וליהודה, איש לעירו.  ז הבאים עם-זרבבל, ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי--נחום בענה:  מספר, אנשי עם ישראל.  {ס}  ח בני פרעש--אלפים, מאה ושבעים ושנים.  {ס}  ט בני שפטיה, שלש מאות שבעים ושנים.  {ס}  י בני ארח, שש מאות חמשים ושנים.  {ס}  יא בני-פחת מואב לבני ישוע, ויואב--אלפים, ושמנה מאות שמנה עשר.  {ס}  יב בני עילם--אלף, מאתים חמשים וארבעה.  {ס}  יג בני זתוא, שמנה מאות ארבעים וחמשה.  {ס}  יד בני זכי, שבע מאות וששים.  {ס}  טו בני בנוי, שש מאות ארבעים ושמנה.  {ס}  טז בני בבי, שש מאות עשרים ושמנה.  {ס}  יז בני עזגד--אלפים, שלש מאות עשרים ושנים.  {ס}  יח בני, אדניקם--שש מאות, ששים ושבעה.  {ס}  יט בני בגוי, אלפים ששים ושבעה.  {ס}  כ בני עדין, שש מאות חמשים וחמשה.  {ס}  כא בני-אטר לחזקיה, תשעים ושמנה.  {ס}  כב בני חשם, שלש מאות עשרים ושמנה.  {ס}  כג בני בצי, שלש מאות עשרים וארבעה.  {ס}  כד בני חריף, מאה שנים עשר.  {ס}  כה בני גבעון, תשעים וחמשה.  {ס}  כו אנשי בית-לחם ונטפה, מאה שמנים ושמנה.  {ס}  כז אנשי ענתות, מאה עשרים ושמנה.  {ס}  כח אנשי בית-עזמות, ארבעים ושנים.  {ס}  כט אנשי קרית יערים כפירה ובארות, שבע מאות ארבעים ושלשה.  {ס}  ל אנשי הרמה וגבע, שש מאות עשרים ואחד.  {ס}  לא אנשי מכמס, מאה ועשרים ושנים.  {ס}  לב אנשי בית-אל והעי, מאה עשרים ושלשה.  {ס}  לג אנשי נבו אחר, חמשים ושנים.  {ס}  לד בני, עילם אחר--אלף, מאתים חמשים וארבעה.  {ס}  לה בני חרם, שלש מאות ועשרים.  {ס}  לו בני ירחו, שלש מאות ארבעים וחמשה.  {ס}  לז בני-לד חדיד ואנו, שבע מאות ועשרים ואחד.  {ס}  לח בני סנאה--שלשת אלפים, תשע מאות ושלשים.  {פ}

לט הכהנים:  בני ידעיה לבית ישוע, תשע מאות שבעים ושלשה.  {ס}  מ בני אמר, אלף חמשים ושנים.  {ס}  מא בני פשחור--אלף, מאתים ארבעים ושבעה.  {ס}  מב בני חרם, אלף שבעה עשר.  {פ}

מג הלוים:  בני-ישוע לקדמיאל לבני להודוה, שבעים וארבעה.  {ס}  מד המשררים--בני אסף, מאה ארבעים ושמנה.  {ס}  מה השערים, בני-שלם בני-אטר בני-טלמן בני-עקוב, בני חטיטא, בני שבי--מאה, שלשים ושמנה.  {ס}  מו הנתינים:  בני-צחא בני-חשפא, בני טבעות.  מז בני-קירס בני-סיעא, בני פדון.  מח בני-לבנה בני-חגבא, בני שלמי.  מט בני-חנן בני-גדל, בני-גחר.  נ בני-ראיה בני-רצין, בני נקודא.  נא בני-גזם בני-עזא, בני פסח.  נב בני-בסי בני-מעונים, בני נפושסים נפישסים נג בני-בקבוק בני-חקופא, בני חרחור.  {ס}  נד בני-בצלית בני-מחידא, בני חרשא.  נה בני-  {ר}
ברקוס  {ס}  בני-סיסרא,  {ס}  בני-תמח.  {ס}  נו בני  {ר}
נציח,  {ס}  בני חטיפא.  {ס}  נז בני, עבדי שלמה:  {ס}  בני-  {ר}
סוטי  {ס}  בני-ספרת,  {ס}  בני פרידא.  {ס}  נח בני-  {ר}
יעלא  {ס}  בני-דרקון,  {ס}  בני גדל.  {ס}  נט בני  {ר}
שפטיה  {ס}  בני-חטיל,  {ס}  בני פכרת הצביים--  {ס}  בני  {ר}
אמון.  ס כל-הנתינים--ובני, עבדי שלמה:  שלש מאות, תשעים ושנים.  {פ}

סא ואלה, העולים מתל מלח תל חרשא, כרוב אדון, ואמר; ולא יכלו, להגיד בית-אבתם וזרעם--אם מישראל, הם.  סב בני-דליה בני-טוביה, בני נקודא--שש מאות, וארבעים ושנים.  {ס}

סג ומן-הכהנים, בני חביה בני הקוץ:  בני ברזלי, אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה, ויקרא, על-שמם.  סד אלה, בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצא; ויגאלו, מן-הכהנה.  סה ויאמר התרשתא להם, אשר לא-יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד הכהן, לאורים ותמים.  סו כל-הקהל, כאחד--ארבע רבוא, אלפים שלש-מאות וששים.  סז מלבד עבדיהם ואמהתיהם, אלה--שבעת אלפים, שלש מאות שלשים ושבעה; ולהם, משררים ומשררות--מאתים, וארבעים וחמשה.  {ס}

סח גמלים, ארבע מאות שלשים וחמשה;  {ס}  חמרים--ששת אלפים, שבע מאות ועשרים.  סט ומקצת ראשי האבות, נתנו למלאכה--התרשתא נתן לאוצר, זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים, כתנות כהנים, שלשים וחמש מאות.  ע ומראשי האבות, נתנו לאוצר המלאכה--זהב, דרכמונים שתי רבות; וכסף, מנים אלפים ומאתים.  עא ואשר נתנו, שארית העם--זהב דרכמנים שתי רבוא, וכסף מנים אלפים; וכתנת כהנים, ששים ושבעה.  {פ}

עב וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן-העם והנתינים, וכל-ישראל--בעריהם; ויגע החדש השביעי, ובני ישראל בעריהם.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג