תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עזרא פרק ז

א ואחר הדברים האלה, במלכות ארתחשסתא מלך-פרס--עזרא, בן-שריה, בן-עזריה, בן-חלקיה.  ב בן-שלום בן-צדוק, בן-אחיטוב.  ג בן-אמריה בן-עזריה, בן-מריות.  ד בן-זרחיה בן-עזי, בן-בקי.  ה בן-אבישוע, בן-פינחס בן-אלעזר, בן-אהרן הכהן, הראש.  ו הוא עזרא, עלה מבבל, והוא-ספר מהיר בתורת משה, אשר-נתן יהוה אלהי ישראל; ויתן-לו המלך, כיד-יהוה אלהיו עליו--כל, בקשתו.  {פ}

ז ויעלו מבני-ישראל ומן-הכהנים והלוים והמשררים והשערים, והנתינים--אל-ירושלם:  בשנת-שבע, לארתחשסתא המלך.  ח ויבא ירושלם, בחדש החמישי:  היא שנת השביעית, למלך.  ט כי, באחד לחדש הראשון--הוא יסד, המעלה מבבל; ובאחד לחדש החמישי, בא אל-ירושלם, כיד-אלהיו, הטובה עליו.  י כי עזרא הכין לבבו, לדרש את-תורת יהוה ולעשת, וללמד בישראל, חק ומשפט.  {ס}

יא וזה פרשגן הנשתון, אשר נתן המלך ארתחשסתא, לעזרא הכהן, הספר:  ספר דברי מצות-יהוה, וחקיו--על-ישראל.  {פ}

יב ארתחשסתא--מלך, מלכיא:  לעזרא כהנא ספר דתא די-אלה שמיא, גמיר--וכענת.  יג מני, שים טעם--די כל-מתנדב במלכותי מן-עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך, יהך.  יד כל-קבל, די מן-קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח, לבקרה על-יהוד, ולירושלם--בדת אלהך, די בידך.  טו ולהיבלה, כסף ודהב--די-מלכא ויעטוהי, התנדבו לאלה ישראל, די בירושלם, משכנה.  טז וכל, כסף ודהב, די תהשכח, בכל מדינת בבל--עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין, לבית אלההם די בירושלם.  יז כל-קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה, תורין דכרין אמרין, ומנחתהון, ונסכיהון; ותקרב המו--על-מדבחה, די בית אלהכם די בירושלם.  יח ומה די עליך עלך ועל-אחיך אחך ייטב, בשאר כספא ודהבה--למעבד:  כרעות אלהכם, תעבדון.  יט ומאניא די-מתיהבין לך, לפלחן בית אלהך--השלם, קדם אלה ירושלם.  כ ושאר, חשחות בית אלהך, די יפל-לך, למנתן--תנתן, מן-בית גנזי מלכא.  כא ומני אנה ארתחשסתא מלכא, שים טעם--לכל גזבריא, די בעבר נהרה:  די כל-די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא, די-אלה שמיא--אספרנא, יתעבד.  כב עד-כסף, ככרין מאה, ועד-חנטין כורין מאה, ועד-חמר בתין מאה ועד-בתין משח מאה; ומלח, די-לא כתב.  כג כל-די, מן-טעם אלה שמיא, יתעבד אדרזדא, לבית אלה שמיא:  די-למה להוא קצף, על-מלכות מלכא ובנוהי.  כד ולכם מהודעין, די כל-כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא, ופלחי, בית אלהא דנה--מנדה בלו והלך, לא שליט למרמא עליהם.  כה ואנת עזרא, כחכמת אלהך די-בידך מני שפטין ודינין די-להון דאנין דינין לכל-עמא די בעבר נהרה, לכל-ידעי, דתי אלהך; ודי לא ידע, תהודעון.  כו וכל-די-לא להוא עבד דתא די-אלהך, ודתא די מלכא--אספרנא, דינה להוא מתעבד מנה:  הן למות הן לשרשו לשרשי, הן-לענש נכסין ולאסורין.  {פ}

כז ברוך יהוה, אלהי אבתינו--אשר נתן כזאת, בלב המלך, לפאר, את-בית יהוה אשר בירושלם.  כח ועלי הטה-חסד, לפני המלך ויועציו, ולכל-שרי המלך, הגברים; ואני התחזקתי, כיד-יהוה אלהי עלי, ואקבצה מישראל ראשים, לעלות עמי.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג