תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכולעזרא פרק - נחמיה פרק
ט
האזנה לפרק זה
א וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם.
ב וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲוֺנוֹת, אֲבֹתֵיהֶם.
ג וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. {פ}
ד וַיָּקָם עַל-מַעֲלֵה הַלְוִיִּם, יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה--בָּנִי כְנָנִי; וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
ה וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה, שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה, קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִן-הָעוֹלָם עַד-הָעוֹלָם; וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
ו אַתָּה-הוּא יְהוָה, לְבַדֶּךָ--את אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.
ז אַתָּה-הוּא, יְהוָה הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים; וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ, אַבְרָהָם.
ח וּמָצָאתָ אֶת-לְבָבוֹ, נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּקֶם, אֶת-דְּבָרֶיךָ, כִּי צַדִּיק, אָתָּה.
ט וַתֵּרֶא אֶת-עֳנִי אֲבֹתֵינוּ, בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ, עַל-יַם-סוּף.
י וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל-עֲבָדָיו, וּבְכָל-עַם אַרְצוֹ--כִּי יָדַעְתָּ, כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּעַשׂ-לְךָ שֵׁם, כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
יא וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ-הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת-רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ-אֶבֶן--בְּמַיִם עַזִּים.
יב וּבְעַמּוּד עָנָן, הִנְחִיתָם יוֹמָם; וּבְעַמּוּד אֵשׁ, לַיְלָה, לְהָאִיר לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ.
יג וְעַל הַר-סִינַי יָרַדְתָּ, וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם; וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים, וְתוֹרוֹת אֱמֶת--חֻקִּים וּמִצְוֺת, טוֹבִים.
יד וְאֶת-שַׁבַּת קָדְשְׁךָ, הוֹדַעְתָּ לָהֶם; וּמִצְווֹת וְחֻקִּים, וְתוֹרָה, צִוִּיתָ לָהֶם, בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ.
טו וְלֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּה לָהֶם, לִרְעָבָם, וּמַיִם מִסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם, לִצְמָאָם; וַתֹּאמֶר לָהֶם, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָשָׂאתָ אֶת-יָדְךָ, לָתֵת לָהֶם.
טז וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ, הֵזִידוּ; וַיַּקְשׁוּ, אֶת-עָרְפָּם, וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺתֶיךָ.
יז וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ, וְלֹא-זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם, וַיִּתְּנוּ-רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם; וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ-אַפַּיִם וְרַב-וחסד חֶסֶד--וְלֹא עֲזַבְתָּם.
יח אַף, כִּי-עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיֹּאמְרוּ, זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם; וַיַּעֲשׂוּ, נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת.
יט וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר; אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן לֹא-סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם, לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ, וְאֶת-עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם, וְאֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ.
כ וְרוּחֲךָ, הַטּוֹבָה, נָתַתָּ, לְהַשְׂכִּילָם; וּמַנְךָ לֹא-מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם.
כא וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר, לֹא חָסֵרוּ; שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ, וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ.
כב וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים, וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה; וַיִּירְשׁוּ אֶת-אֶרֶץ סִיחוֹן, וְאֶת-אֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, וְאֶת-אֶרֶץ, עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן.
כג וּבְנֵיהֶם הִרְבִּיתָ, כְּכֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וַתְּבִיאֵם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אָמַרְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶם, לָבוֹא לָרָשֶׁת.
כד וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים, וַיִּירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים, וַתִּתְּנֵם בְּיָדָם; וְאֶת-מַלְכֵיהֶם וְאֶת-עַמְמֵי הָאָרֶץ, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם.
כה וַיִּלְכְּדוּ עָרִים בְּצוּרֹת, וַאֲדָמָה שְׁמֵנָה, וַיִּירְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים-כָּל-טוּב בֹּרוֹת חֲצוּבִים כְּרָמִים וְזֵיתִים וְעֵץ מַאֲכָל, לָרֹב; וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל.
כו וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ, וַיַּשְׁלִכוּ אֶת-תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם, וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ, אֲשֶׁר-הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ; וַיַּעֲשׂוּ, נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת.
כז וַתִּתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם, וַיָּצֵרוּ לָהֶם; וּבְעֵת צָרָתָם, יִצְעֲקוּ אֵלֶיךָ, וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמָע, וּכְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן לָהֶם מוֹשִׁיעִים וְיוֹשִׁיעוּם מִיַּד צָרֵיהֶם.
כח וּכְנוֹחַ לָהֶם--יָשׁוּבוּ, לַעֲשׂוֹת רַע לְפָנֶיךָ; וַתַּעַזְבֵם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וַיִּרְדּוּ בָהֶם, וַיָּשׁוּבוּ וַיִּזְעָקוּךָ, וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמַע וְתַצִּילֵם כְּרַחֲמֶיךָ רַבּוֹת עִתִּים.
כט וַתָּעַד בָּהֶם לַהֲשִׁיבָם אֶל-תּוֹרָתֶךָ, וְהֵמָּה הֵזִידוּ וְלֹא-שָׁמְעוּ לְמִצְוֺתֶיךָ וּבְמִשְׁפָּטֶיךָ חָטְאוּ-בָם, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה אָדָם, וְחָיָה בָהֶם; וַיִּתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת, וְעָרְפָּם הִקְשׁוּ וְלֹא שָׁמֵעוּ.
ל וַתִּמְשֹׁךְ עֲלֵיהֶם שָׁנִים רַבּוֹת, וַתָּעַד בָּם בְּרוּחֲךָ בְּיַד-נְבִיאֶיךָ וְלֹא הֶאֱזִינוּ; וַתִּתְּנֵם, בְּיַד עַמֵּי הָאֲרָצֹת.
לא וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא-עֲשִׂיתָם כָּלָה, וְלֹא עֲזַבְתָּם: כִּי אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אָתָּה.
לב וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד--אַל-יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר-מְצָאַתְנוּ לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵינוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ, וּלְכָל-עַמֶּךָ: מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
לג וְאַתָּה צַדִּיק, עַל כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ: כִּי-אֱמֶת עָשִׂיתָ, וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.
לד וְאֶת-מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ, לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ; וְלֹא הִקְשִׁיבוּ, אֶל-מִצְוֺתֶיךָ, וּלְעֵדְוֺתֶיךָ, אֲשֶׁר הַעִידֹתָ בָּהֶם.
לה וְהֵם בְּמַלְכוּתָם וּבְטוּבְךָ הָרָב אֲשֶׁר-נָתַתָּ לָהֶם, וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה וְהַשְּׁמֵנָה אֲשֶׁר-נָתַתָּ לִפְנֵיהֶם--לֹא עֲבָדוּךָ; וְלֹא-שָׁבוּ, מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים.
לו הִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם, עֲבָדִים; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ, לֶאֱכֹל אֶת-פִּרְיָהּ וְאֶת-טוּבָהּ--הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים, עָלֶיהָ.
לז וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה, לַמְּלָכִים אֲשֶׁר-נָתַתָּה עָלֵינוּ--בְּחַטֹּאותֵינוּ; וְעַל גְּוִיֹּתֵנוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ, כִּרְצוֹנָם, וּבְצָרָה גְדֹלָה, אֲנָחְנוּ. {פ}
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
- נחמיה פרק ט