תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכולעזרא פרק - נחמיה פרק ט  
האזנה לפרק זה


נחמיה פרק ט

א וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם.  ב וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲוֺנוֹת, אֲבֹתֵיהֶם.  ג וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.  {פ}
ד וַיָּקָם עַל-מַעֲלֵה הַלְוִיִּם, יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה--בָּנִי כְנָנִי; וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.  ה וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה, שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה, קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִן-הָעוֹלָם עַד-הָעוֹלָם; וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה.  ו אַתָּה-הוּא יְהוָה, לְבַדֶּךָ--את אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.  ז אַתָּה-הוּא, יְהוָה הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים; וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ, אַבְרָהָם.  ח וּמָצָאתָ אֶת-לְבָבוֹ, נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ; וַתָּקֶם, אֶת-דְּבָרֶיךָ, כִּי צַדִּיק, אָתָּה.  ט וַתֵּרֶא אֶת-עֳנִי אֲבֹתֵינוּ, בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ, עַל-יַם-סוּף.  י וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל-עֲבָדָיו, וּבְכָל-עַם אַרְצוֹ--כִּי יָדַעְתָּ, כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם; וַתַּעַשׂ-לְךָ שֵׁם, כְּהַיּוֹם הַזֶּה.  יא וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ-הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְאֶת-רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ-אֶבֶן--בְּמַיִם עַזִּים.  יב וּבְעַמּוּד עָנָן, הִנְחִיתָם יוֹמָם; וּבְעַמּוּד אֵשׁ, לַיְלָה, לְהָאִיר לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ.  יג וְעַל הַר-סִינַי יָרַדְתָּ, וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם; וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים, וְתוֹרוֹת אֱמֶת--חֻקִּים וּמִצְוֺת, טוֹבִים.  יד וְאֶת-שַׁבַּת קָדְשְׁךָ, הוֹדַעְתָּ לָהֶם; וּמִצְווֹת וְחֻקִּים, וְתוֹרָה, צִוִּיתָ לָהֶם, בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ.  טו וְלֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּה לָהֶם, לִרְעָבָם, וּמַיִם מִסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם, לִצְמָאָם; וַתֹּאמֶר לָהֶם, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָשָׂאתָ אֶת-יָדְךָ, לָתֵת לָהֶם.  טז וְהֵם וַאֲבֹתֵינוּ, הֵזִידוּ; וַיַּקְשׁוּ, אֶת-עָרְפָּם, וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺתֶיךָ.  יז וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ, וְלֹא-זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם, וַיִּתְּנוּ-רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם; וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ-אַפַּיִם וְרַב-וחסד חֶסֶד--וְלֹא עֲזַבְתָּם.  יח אַף, כִּי-עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיֹּאמְרוּ, זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם; וַיַּעֲשׂוּ, נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת.  יט וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר; אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן לֹא-סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם, לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ, וְאֶת-עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם, וְאֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ.  כ וְרוּחֲךָ, הַטּוֹבָה, נָתַתָּ, לְהַשְׂכִּילָם; וּמַנְךָ לֹא-מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם.  כא וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר, לֹא חָסֵרוּ; שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ, וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ.  כב וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים, וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה; וַיִּירְשׁוּ אֶת-אֶרֶץ סִיחוֹן, וְאֶת-אֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, וְאֶת-אֶרֶץ, עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן.  כג וּבְנֵיהֶם הִרְבִּיתָ, כְּכֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וַתְּבִיאֵם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אָמַרְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶם, לָבוֹא לָרָשֶׁת.  כד וַיָּבֹאוּ הַבָּנִים, וַיִּירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים, וַתִּתְּנֵם בְּיָדָם; וְאֶת-מַלְכֵיהֶם וְאֶת-עַמְמֵי הָאָרֶץ, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם.  כה וַיִּלְכְּדוּ עָרִים בְּצוּרֹת, וַאֲדָמָה שְׁמֵנָה, וַיִּירְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים-כָּל-טוּב בֹּרוֹת חֲצוּבִים כְּרָמִים וְזֵיתִים וְעֵץ מַאֲכָל, לָרֹב; וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל.  כו וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ, וַיַּשְׁלִכוּ אֶת-תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם, וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ, אֲשֶׁר-הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ; וַיַּעֲשׂוּ, נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת.  כז וַתִּתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם, וַיָּצֵרוּ לָהֶם; וּבְעֵת צָרָתָם, יִצְעֲקוּ אֵלֶיךָ, וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמָע, וּכְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן לָהֶם מוֹשִׁיעִים וְיוֹשִׁיעוּם מִיַּד צָרֵיהֶם.  כח וּכְנוֹחַ לָהֶם--יָשׁוּבוּ, לַעֲשׂוֹת רַע לְפָנֶיךָ; וַתַּעַזְבֵם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וַיִּרְדּוּ בָהֶם, וַיָּשׁוּבוּ וַיִּזְעָקוּךָ, וְאַתָּה מִשָּׁמַיִם תִּשְׁמַע וְתַצִּילֵם כְּרַחֲמֶיךָ רַבּוֹת עִתִּים.  כט וַתָּעַד בָּהֶם לַהֲשִׁיבָם אֶל-תּוֹרָתֶךָ, וְהֵמָּה הֵזִידוּ וְלֹא-שָׁמְעוּ לְמִצְוֺתֶיךָ וּבְמִשְׁפָּטֶיךָ חָטְאוּ-בָם, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה אָדָם, וְחָיָה בָהֶם; וַיִּתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת, וְעָרְפָּם הִקְשׁוּ וְלֹא שָׁמֵעוּ.  ל וַתִּמְשֹׁךְ עֲלֵיהֶם שָׁנִים רַבּוֹת, וַתָּעַד בָּם בְּרוּחֲךָ בְּיַד-נְבִיאֶיךָ וְלֹא הֶאֱזִינוּ; וַתִּתְּנֵם, בְּיַד עַמֵּי הָאֲרָצֹת.  לא וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא-עֲשִׂיתָם כָּלָה, וְלֹא עֲזַבְתָּם:  כִּי אֵל-חַנּוּן וְרַחוּם, אָתָּה.  לב וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד--אַל-יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר-מְצָאַתְנוּ לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵינוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ, וּלְכָל-עַמֶּךָ:  מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  לג וְאַתָּה צַדִּיק, עַל כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ:  כִּי-אֱמֶת עָשִׂיתָ, וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.  לד וְאֶת-מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ, לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ; וְלֹא הִקְשִׁיבוּ, אֶל-מִצְוֺתֶיךָ, וּלְעֵדְוֺתֶיךָ, אֲשֶׁר הַעִידֹתָ בָּהֶם.  לה וְהֵם בְּמַלְכוּתָם וּבְטוּבְךָ הָרָב אֲשֶׁר-נָתַתָּ לָהֶם, וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה וְהַשְּׁמֵנָה אֲשֶׁר-נָתַתָּ לִפְנֵיהֶם--לֹא עֲבָדוּךָ; וְלֹא-שָׁבוּ, מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים.  לו הִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם, עֲבָדִים; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ, לֶאֱכֹל אֶת-פִּרְיָהּ וְאֶת-טוּבָהּ--הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים, עָלֶיהָ.  לז וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה, לַמְּלָכִים אֲשֶׁר-נָתַתָּה עָלֵינוּ--בְּחַטֹּאותֵינוּ; וְעַל גְּוִיֹּתֵנוּ מֹשְׁלִים וּבִבְהֶמְתֵּנוּ, כִּרְצוֹנָם, וּבְצָרָה גְדֹלָה, אֲנָחְנוּ.  {פ}


תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק - נחמיה פרק ט