תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו, כי בניתי את-החומה, ולא-נותר בה, פרץ--גם עד-העת ההיא, דלתות לא-העמדתי בשערים. ב וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר, לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו; והמה, חשבים, לעשות לי, רעה. ג ואשלחה עליהם מלאכים, לאמר--מלאכה גדולה אני עשה, ולא אוכל לרדת; למה תשבת המלאכה כאשר ארפה, וירדתי אליכם. ד וישלחו אלי כדבר הזה, ארבע פעמים; ואשיב אותם, כדבר הזה. {ס}
ה וישלח אלי סנבלט כדבר הזה, פעם חמישית--את-נערו; ואגרת פתוחה, בידו. ו כתוב בה, בגוים נשמע וגשמו אמר, אתה והיהודים חשבים למרוד, על-כן אתה בונה החומה; ואתה, הוה להם למלך--כדברים, האלה. ז וגם-נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר, מלך ביהודה, ועתה ישמע למלך, כדברים האלה; ועתה לכה, ונועצה יחדו. {ס}
ח ואשלחה אליו, לאמר--לא נהיה כדברים האלה, אשר אתה אומר: כי מלבך, אתה בודאם. ט כי כלם, מיראים אותנו לאמר, ירפו ידיהם מן-המלאכה, ולא תעשה; ועתה, חזק את-ידי. י ואני-באתי, בית שמעיה בן-דליה בן-מהיטבאל--והוא עצור; ויאמר נועד אל-בית האלהים אל-תוך ההיכל, ונסגרה דלתות ההיכל--כי באים להרגך, ולילה באים להרגך. יא ואמרה, האיש כמוני יברח, ומי כמוני אשר-יבא אל-ההיכל, וחי; לא, אבוא. יב ואכירה, והנה לא-אלהים שלחו: כי הנבואה דבר עלי, וטוביה וסנבלט שכרו. יג למען שכור הוא, למען-אירא ואעשה-כן וחטאתי; והיה להם לשם רע, למען יחרפוני. {פ}
יד זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט, כמעשיו אלה; וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים, אשר היו מיראים אותי. טו ותשלם, החומה, בעשרים וחמשה, לאלול--לחמשים ושנים, יום. {פ}
טז ויהי, כאשר שמעו כל-אויבינו, ויראו כל-הגוים אשר סביבתינו, ויפלו מאד בעיניהם; וידעו--כי מאת אלהינו, נעשתה המלאכה הזאת. יז גם בימים ההם, מרבים חרי יהודה אגרתיהם, הולכות, על-טוביה; ואשר לטוביה, באות אליהם. יח כי-רבים ביהודה, בעלי שבועה לו--כי-חתן הוא, לשכניה בן-ארח; ויהוחנן בנו--לקח, את-בת-משלם בן ברכיה. יט גם טובתיו, היו אמרים לפני, ודברי, היו מוציאים לו; אגרות שלח טוביה, ליראני.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג