תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים, כי-עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי-החלו הפרצים, להסתם; ויחר להם, מאד. ב ויקשרו כלם יחדו, לבוא להלחם בירושלם, ולעשות לו, תועה. ג ונתפלל, אל-אלהינו; ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה, מפניהם. ד ויאמר יהודה, כשל כח הסבל, והעפר, הרבה; ואנחנו לא נוכל, לבנות בחומה. ה ויאמרו צרינו, לא ידעו ולא יראו, עד אשר-נבוא אל-תוכם, והרגנום; והשבתנו, את-המלאכה. ו ויהי כאשר-באו היהודים, הישבים אצלם; ויאמרו לנו עשר פעמים, מכל-המקמות אשר-תשובו עלינו. ז ואעמיד מתחתיות למקום, מאחרי לחומה--בצחחיים בצחחים; ואעמיד את-העם למשפחות, עם-חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם. ח וארא ואקום, ואמר אל-החרים ואל-הסגנים ואל-יתר העם--אל-תיראו, מפניהם: את-אדני הגדול והנורא, זכרו, והלחמו על-אחיכם בניכם ובנתיכם, נשיכם ובתיכם. {פ}
ט ויהי כאשר-שמעו אויבינו, כי-נודע לנו, ויפר האלהים, את-עצתם; ונשוב ונשב כלנו אל-החומה, איש אל-מלאכתו. י ויהי מן-היום ההוא, חצי נערי עשים במלאכה, וחצים מחזיקים והרמחים המגנים, והקשתות והשרינים; והשרים--אחרי, כל-בית יהודה. יא הבונים בחומה והנשאים בסבל, עמשים; באחת ידו עשה במלאכה, ואחת מחזקת השלח. יב והבונים--איש חרבו אסורים על-מתניו, ובונים; והתוקע בשופר, אצלי. יג ואמר אל-החרים ואל-הסגנים, ואל-יתר העם--המלאכה הרבה, ורחבה; ואנחנו, נפרדים על-החומה, רחוקים, איש מאחיו. יד במקום, אשר תשמעו את-קול השופר, שמה, תקבצו אלינו; אלהינו, ילחם לנו. טו ואנחנו, עשים במלאכה; וחצים, מחזיקים ברמחים, מעלות השחר, עד צאת הכוכבים. טז גם בעת ההיא, אמרתי לעם--איש ונערו, ילינו בתוך ירושלם; והיו-לנו הלילה משמר, והיום מלאכה. יז ואין אני ואחי ונערי, ואנשי המשמר אשר אחרי--אין-אנחנו פשטים, בגדינו; איש, שלחו המים. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
- נחמיה פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג