תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עזרא פרק ד

א וישמעו, צרי יהודה ובנימן:  כי-בני הגולה בונים היכל, ליהוה אלהי ישראל.  ב ויגשו אל-זרבבל ואל-ראשי האבות, ויאמרו להם נבנה עמכם--כי ככם, נדרוש לאלהיכם; ולא ולו אנחנו זבחים, מימי אסר חדן מלך אשור, המעלה אתנו, פה.  ג ויאמר להם זרבבל וישוע, ושאר ראשי האבות לישראל--לא-לכם ולנו, לבנות בית לאלהינו:  כי אנחנו יחד נבנה, ליהוה אלהי ישראל, כאשר צונו, המלך כורש מלך-פרס.  ד ויהי, עם-הארץ--מרפים, ידי עם-יהודה; ומבלהים ומבהלים אותם, לבנות.  ה וסכרים עליהם יועצים, להפר עצתם--כל-ימי, כורש מלך פרס, ועד-מלכות, דריוש מלך-פרס.  ו ובמלכות, אחשורוש, בתחלת, מלכותו--כתבו שטנה, על-ישבי יהודה וירושלם.  {ס}

ז ובימי ארתחששתא, כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו, על-ארתחששתא, מלך פרס; וכתב, הנשתון, כתוב ארמית, ומתרגם ארמית.  {פ}

ח רחום בעל-טעם, ושמשי ספרא, כתבו אגרה חדה, על-ירושלם--לארתחששתא מלכא, כנמא.  ט אדין רחום בעל-טעם, ושמשי ספרא, ושאר, כנותהון--דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא, ארכוי ארכויא בבליא שושנכיא, דהוא דהיא, עלמיא.  י ושאר אמיא, די הגלי אסנפר רבא ויקירא, והותב המו, בקריה די שמרין--ושאר עבר-נהרה, וכענת.  יא דנה, פרשגן אגרתא, די שלחו עלוהי, על-ארתחששתא מלכא--עבדיך עבדך אנש עבר-נהרה, וכענת.  {פ}

יב ידיע, להוא למלכא, די יהודיא די סלקו מן-לותך, עלינא אתו לירושלם; קריתא מרדתא ובאישתא, בנין, ושורי אשכללו ושוריא שכללו, ואשיא יחיטו.  יג כען, ידיע להוא למלכא, די הן קריתא דך תתבנא, ושוריא ישתכללון--מנדה-בלו והלך לא ינתנון, ואפתם מלכים תהנזק.  יד כען, כל-קבל די-מלח היכלא מלחנא, וערות מלכא, לא אריך-לנא למחזא; על-דנה--שלחנא, והודענא למלכא.  טו די יבקר בספר-דכרניא די אבהתך, ותהשכח בספר דכרניא ותנדע, די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן, ואשתדור עבדין בגוה מן-יומת עלמא; על-דנה--קריתא דך, החרבת.  טז מהודעין אנחנה, למלכא, די הן קריתא דך תתבנא, ושוריה ישתכללון:  לקבל דנה--חלק בעבר נהרא, לא איתי לך.  {פ}

יז פתגמא שלח מלכא, על-רחום בעל-טעם ושמשי ספרא, ושאר כנותהון, די יתבין בשמרין--ושאר עבר-נהרה שלם, וכעת.  {ס}

יח נשתונא, די שלחתון עלינא--מפרש קרי, קדמי.  יט ומני, שים טעם, ובקרו והשכחו, די קריתא דך מן-יומת עלמא על-מלכין מתנשאה; ומרד ואשתדור, מתעבד-בה.  כ ומלכין תקיפין, הוו על-ירושלם, ושליטין, בכל עבר נהרה; ומדה בלו והלך, מתיהב להון.  כא כען שימו טעם, לבטלא גבריא אלך; וקריתא דך לא תתבנא, עד-מני טעמא יתשם.  כב וזהירין הוו שלו, למעבד על-דנה; למה ישגא חבלא, להנזקת מלכין.  {ס}

כג אדין, מן-די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא, קרי קדם-רחום ושמשי ספרא, וכנותהון; אזלו בבהילו לירושלם על-יהודיא, ובטלו המו באדרע וחיל.  {ס}

כד באדין, בטלת עבידת בית-אלהא, די, בירושלם; והות, בטלא, עד שנת תרתין, למלכות דריוש מלך-פרס.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג