תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עזרא פרק ו

א באדין דריוש מלכא, שם טעם; ובקרו בבית ספריא, די גנזיא מהחתין תמה--בבבל.  ב והשתכח באחמתא, בבירתא די במדי מדינתא--מגלה חדה; וכן-כתיב בגוה, דכרונה.  {פ}

ג בשנת חדה לכורש מלכא, כורש מלכא שם טעם--בית-אלהא בירושלם ביתא יתבנא, אתר די-דבחין דבחין ואשוהי מסובלין; רומה אמין שתין, פתיה אמין שתין.  ד נדבכין די-אבן גלל, תלתא, ונדבך, די-אע חדת; ונפקתא--מן-בית מלכא, תתיהב.  ה ואף מאני בית-אלהא, די דהבה וכספא, די נבוכדנצר הנפק מן-היכלא די-בירושלם, והיבל לבבל--יהתיבון, ויהך להיכלא די-בירושלם לאתרה, ותחת, בבית אלהא.  {ס}

ו כען תתני פחת עבר-נהרה שתר בוזני, וכנותהון, אפרסכיא, די בעבר נהרה--רחיקין הוו, מן-תמה.  ז שבקו, לעבידת בית-אלהא דך; פחת יהודיא ולשבי יהודיא, בית-אלהא דך יבנון על-אתרה.  ח ומני, שים טעם--למא די-תעבדון עם-שבי יהודיא אלך, למבנא בית-אלהא דך; ומנכסי מלכא, די מדת עבר נהרה, אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך, די-לא לבטלא.  ט ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח, כמאמר כהניא די-בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום--די-לא שלו.  י די-להון מהקרבין ניחוחין, לאלה שמיא; ומצלין, לחיי מלכא ובנוהי.  יא ומני, שים טעם--די כל-אנש די יהשנא פתגמא דנה, יתנסח אע מן-ביתה וזקיף יתמחא עלהי; וביתה נולו יתעבד, על-דנה.  יב ואלהא די שכן שמה תמה, ימגר כל-מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית-אלהא דך--די בירושלם; אנה דריוש שמת טעם, אספרנא יתעבד.  {פ}

יג אדין תתני פחת עבר-נהרה, שתר בוזני--וכנותהון:  לקבל, די-שלח דריוש מלכא כנמא--אספרנא עבדו.  יד ושבי יהודיא בנין ומצלחין, בנבואת חגי נביאה וזכריה בר-עדוא; ובנו ושכללו, מן-טעם אלה ישראל, ומטעם כורש ודריוש, וארתחששתא מלך פרס.  טו ושיציא ביתה דנה, עד יום תלתה לירח אדר--די-היא שנת-שת, למלכות דריוש מלכא.  {פ}

טז ועבדו בני-ישראל כהניא ולויא ושאר בני-גלותא, חנכת בית-אלהא דנה--בחדוה.  יז והקרבו, לחנכת בית-אלהא דנה, תורין מאה, דכרין מאתין אמרין ארבע מאה; וצפירי עזין לחטיא לחטאה על-כל-ישראל, תרי-עשר--למנין, שבטי ישראל.  יח והקימו כהניא בפלגתהון, ולויא במחלקתהון, על-עבידת אלהא, די בירושלם:  ככתב, ספר משה.  {פ}

יט ויעשו בני-הגולה, את-הפסח--בארבעה עשר, לחדש הראשון.  כ כי הטהרו הכהנים והלוים, כאחד--כלם טהורים; וישחטו הפסח לכל-בני הגולה, ולאחיהם הכהנים ולהם.  כא ויאכלו בני-ישראל, השבים מהגולה, וכל הנבדל מטמאת גוי-הארץ, אלהם--לדרש, ליהוה אלהי ישראל.  כב ויעשו חג-מצות שבעת ימים, בשמחה:  כי שמחם יהוה, והסב לב מלך-אשור עליהם--לחזק ידיהם, במלאכת בית-האלהים אלהי ישראל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג