תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק כג

א וישלח, המלך; ויאספו אליו, כל-זקני יהודה וירושלם. ב ויעל המלך בית-יהוה וכל-איש יהודה וכל-ישבי ירושלם אתו, והכהנים והנביאים, וכל-העם, למקטן ועד-גדול; ויקרא באזניהם, את-כל-דברי ספר הברית, הנמצא, בבית יהוה. ג ויעמד המלך על-העמוד ויכרת את-הברית לפני יהוה, ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת-עדותיו ואת-חקתיו בכל-לב ובכל-נפש, להקים את-דברי הברית הזאת, הכתבים על-הספר הזה; ויעמד כל-העם, בברית. ד ויצו המלך את-חלקיהו הכהן הגדול ואת-כהני המשנה, ואת-שמרי הסף, להוציא מהיכל יהוה, את כל-הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים; וישרפם מחוץ לירושלם, בשדמות קדרון, ונשא את-עפרם, בית-אל. ה והשבית את-הכמרים, אשר נתנו מלכי יהודה, ויקטר בבמות בערי יהודה, ומסבי ירושלם; ואת-המקטרים לבעל, לשמש ולירח ולמזלות, ולכל, צבא השמים. ו ויצא את-האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם, אל-נחל קדרון, וישרף אתה בנחל קדרון, וידק לעפר; וישלך, את-עפרה, על-קבר, בני העם. ז ויתץ את-בתי הקדשים, אשר בבית יהוה: אשר הנשים, ארגות שם בתים--לאשרה. ח ויבא את-כל-הכהנים, מערי יהודה, ויטמא את-הבמות אשר קטרו-שמה הכהנים, מגבע עד-באר שבע; ונתץ את-במות השערים, אשר-פתח שער יהושע שר-העיר, אשר-על-שמאול איש, בשער העיר. ט אך, לא יעלו כהני הבמות, אל-מזבח יהוה, בירושלם: כי אם-אכלו מצות, בתוך אחיהם. י וטמא את-התפת, אשר בגי בני- בן- הנם: לבלתי, להעביר איש את-בנו ואת-בתו באש--למלך. יא וישבת את-הסוסים, אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית-יהוה, אל-לשכת נתן-מלך הסריס, אשר בפרורים; ואת-מרכבות השמש, שרף באש. יב ואת-המזבחות אשר על-הגג עלית אחז אשר-עשו מלכי יהודה, ואת-המזבחות אשר-עשה מנשה בשתי חצרות בית-יהוה--נתץ המלך; וירץ משם, והשליך את-עפרם אל-נחל קדרון. יג ואת-הבמות אשר על-פני ירושלם, אשר מימין להר-המשחית, אשר בנה שלמה מלך-ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב, ולמלכם תועבת בני-עמון--טמא, המלך. יד ושבר, את-המצבות, ויכרת, את-האשרים; וימלא את-מקומם, עצמות אדם. טו וגם את-המזבח אשר בבית-אל, הבמה אשר עשה ירבעם בן-נבט אשר החטיא את-ישראל--גם את-המזבח ההוא ואת-הבמה, נתץ; וישרף את-הבמה הדק לעפר, ושרף אשרה. טז ויפן יאשיהו, וירא את-הקברים אשר-שם בהר, וישלח ויקח את-העצמות מן-הקברים, וישרף על-המזבח ויטמאהו--כדבר יהוה, אשר קרא איש האלהים, אשר קרא, את-הדברים האלה. יז ויאמר--מה הציון הלז, אשר אני ראה; ויאמרו אליו אנשי העיר, הקבר איש-האלהים אשר-בא מיהודה, ויקרא את-הדברים האלה אשר עשית, על המזבח בית-אל. יח ויאמר הניחו לו, איש אל-ינע עצמותיו; וימלטו, עצמותיו--את עצמות הנביא, אשר-בא משמרון. יט וגם את-כל-בתי הבמות אשר בערי שמרון, אשר עשו מלכי ישראל להכעיס--הסיר, יאשיהו; ויעש להם--ככל-המעשים, אשר עשה בבית-אל. כ ויזבח את-כל-כהני הבמות אשר-שם, על-המזבחות, וישרף את-עצמות אדם, עליהם; וישב, ירושלם. כא ויצו המלך, את-כל-העם לאמר, עשו פסח, ליהוה אלהיכם--ככתוב, על ספר הברית הזה. כב כי לא נעשה, כפסח הזה, מימי השפטים, אשר שפטו את-ישראל; וכל, ימי מלכי ישראל--ומלכי יהודה. כג כי, אם-בשמנה עשרה שנה, למלך, יאשיהו: נעשה הפסח הזה, ליהוה--בירושלם. כד וגם את-האבות ואת-הידענים ואת-התרפים ואת-הגללים ואת כל-השקצים, אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם--בער, יאשיהו: למען הקים את-דברי התורה, הכתבים על-הספר, אשר מצא חלקיהו הכהן, בית יהוה. כה וכמהו לא-היה לפניו מלך, אשר-שב אל-יהוה בכל-לבבו ובכל-נפשו ובכל-מאדו--ככל, תורת משה; ואחריו, לא-קם כמהו. כו אך לא-שב יהוה, מחרון אפו הגדול, אשר-חרה אפו, ביהודה--על, כל-הכעסים, אשר הכעיסו, מנשה. כז ויאמר יהוה, גם את-יהודה אסיר מעל פני, כאשר הסרתי, את-ישראל; ומאסתי את-העיר הזאת אשר-בחרתי, את-ירושלם, ואת-הבית, אשר אמרתי יהיה שמי שם. כח ויתר דברי יאשיהו, וכל-אשר עשה: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. כט בימיו עלה פרעה נכה מלך-מצרים, על-מלך אשור--על-נהר-פרת; וילך המלך יאשיהו, לקראתו, וימיתהו במגדו, כראתו אתו. ל וירכבהו עבדיו מת, ממגדו, ויבאהו ירושלם, ויקברהו בקברתו; ויקח עם-הארץ, את-יהואחז בן-יאשיהו, וימשחו אתו וימליכו אתו, תחת אביו. {פ}

לא בן-עשרים ושלש שנה, יהואחז במלכו, ושלשה חדשים, מלך בירושלם; ושם אמו, חמוטל בת-ירמיהו מלבנה. לב ויעש הרע, בעיני יהוה, ככל אשר-עשו, אבתיו. לג ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת, במלך ממלך בירושלם; ויתן-ענש, על-הארץ, מאה ככר-כסף, וככר זהב. לד וימלך פרעה נכה את-אליקים בן-יאשיהו, תחת יאשיהו אביו, ויסב את-שמו, יהויקים; ואת-יהואחז לקח, ויבא מצרים וימת שם. לה והכסף והזהב, נתן יהויקים לפרעה--אך העריך את-הארץ, לתת את-הכסף על-פי פרעה: איש כערכו, נגש את-הכסף ואת-הזהב את-עם הארץ, לתת, לפרעה נכה. {ס}

לו בן-עשרים וחמש שנה, יהויקים במלכו, ואחת עשרה שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, זבידה זבודה בת-פדיה מן-רומה. לז ויעש הרע, בעיני יהוה, ככל אשר-עשו, אבתיו.