תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק ה

א ושלמה, היה מושל בכל-הממלכות--מן-הנהר ארץ פלשתים, ועד גבול מצרים: מגשים מנחה ועבדים את-שלמה, כל-ימי חייו. {פ}

ב ויהי לחם-שלמה, ליום אחד: שלשים כר סלת, וששים כר קמח. ג עשרה בקר בראים, ועשרים בקר רעי--ומאה צאן; לבד מאיל וצבי, ויחמור, וברברים, אבוסים. ד כי-הוא רדה בכל-עבר הנהר, מתפסח ועד-עזה--בכל-מלכי, עבר הנהר; ושלום, היה לו מכל-עבריו--מסביב. ה וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מדן, ועד-באר שבע--כל, ימי שלמה. {ס}

ו ויהי לשלמה, ארבעים אלף ארות סוסים--למרכבו; ושנים-עשר אלף, פרשים. ז וכלכלו הנצבים האלה את-המלך שלמה, ואת כל-הקרב אל-שלחן המלך-שלמה--איש חדשו: לא יעדרו, דבר. ח והשערים והתבן, לסוסים ולרכש--יבאו, אל-המקום אשר יהיה-שם, איש, כמשפטו. {ס}

ט ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה, הרבה מאד; ורחב לב--כחול, אשר על-שפת הים. י ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל-בני-קדם, ומכל, חכמת מצרים. יא ויחכם, מכל-האדם, מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע, בני מחול; ויהי-שמו בכל-הגוים, סביב. יב וידבר, שלשת אלפים משל; ויהי שירו, חמשה ואלף. יג וידבר, על-העצים, מן-הארז אשר בלבנון, ועד האזוב אשר יצא בקיר; וידבר על-הבהמה ועל-העוף, ועל-הרמש ועל-הדגים. יד ויבאו, מכל-העמים, לשמע, את חכמת שלמה--מאת כל-מלכי הארץ, אשר שמעו את-חכמתו. {ס}

טו וישלח חירם מלך-צור את-עבדיו, אל-שלמה, כי שמע, כי אתו משחו למלך תחת אביהו: כי אהב, היה חירם לדוד--כל-הימים. {ס}

טז וישלח שלמה, אל-חירם לאמר. יז אתה ידעת את-דוד אבי, כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו, מפני המלחמה, אשר סבבהו--עד תת-יהוה אתם, תחת כפות רגלו רגלי. יח ועתה, הניח יהוה אלהי לי מסביב: אין שטן, ואין פגע רע. יט והנני אמר--לבנות בית, לשם יהוה אלהי: כאשר דבר יהוה, אל-דוד אבי לאמר, בנך אשר אתן תחתיך על-כסאך, הוא-יבנה הבית לשמי. כ ועתה צוה ויכרתו-לי ארזים מן-הלבנון, ועבדי יהיו עם-עבדיך, ושכר עבדיך אתן לך, ככל אשר תאמר: כי אתה ידעת, כי אין בנו איש ידע לכרת-עצים--כצדנים. כא ויהי כשמע חירם, את-דברי שלמה--וישמח מאד; ויאמר, ברוך יהוה היום, אשר נתן לדוד בן חכם, על-העם הרב הזה. כב וישלח חירם, אל-שלמה לאמר, שמעתי, את אשר-שלחת אלי; אני אעשה את-כל-חפצך, בעצי ארזים ובעצי ברושים. כג עבדי ירדו מן-הלבנון ימה, ואני אשימם דברות בים עד-המקום אשר-תשלח אלי ונפצתים שם--ואתה תשא; ואתה תעשה את-חפצי, לתת לחם ביתי. כד ויהי חירום נתן לשלמה, עצי ארזים ועצי ברושים--כל-חפצו. כה ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים, מכלת לביתו, ועשרים כר, שמן כתית: כה-יתן שלמה לחירם, שנה בשנה. {פ}

כו ויהוה, נתן חכמה לשלמה, כאשר, דבר-לו; ויהי שלם, בין חירם ובין שלמה, ויכרתו ברית, שניהם. כז ויעל המלך שלמה מס, מכל-ישראל; ויהי המס, שלשים אלף איש. כח וישלחם לבנונה, עשרת אלפים בחדש חליפות--חדש יהיו בלבנון, שנים חדשים בביתו; ואדנירם, על-המס. {ס}

כט ויהי לשלמה שבעים אלף, נשא סבל; ושמנים אלף, חצב בהר. ל לבד משרי הנצבים לשלמה, אשר על-המלאכה, שלשת אלפים, ושלש מאות--הרדים בעם, העשים במלאכה. {ס}

לא ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות, ליסד הבית--אבני גזית. לב ויפסלו בני שלמה, ובני חירום--והגבלים; ויכינו העצים והאבנים, לבנות הבית. {פ}