תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק י

א ולאחאב שבעים בנים, בשמרון; ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון, אל-שרי יזרעאל הזקנים, ואל-האמנים אחאב, לאמר. ב ועתה, כבא הספר הזה אליכם, ואתכם, בני אדניכם; ואתכם הרכב והסוסים, ועיר מבצר והנשק. ג וראיתם הטוב והישר, מבני אדניכם, ושמתם, על-כסא אביו; והלחמו, על-בית אדניכם. ד ויראו, מאד מאד, ויאמרו, הנה שני המלכים לא עמדו לפניו; ואיך, נעמד אנחנו. ה וישלח אשר-על-הבית ואשר על-העיר והזקנים והאמנים אל-יהוא לאמר, עבדיך אנחנו, וכל אשר-תאמר אלינו, נעשה: לא-נמלך איש, הטוב בעיניך עשה. ו ויכתב אליהם ספר שנית לאמר, אם-לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את-ראשי אנשי בני-אדניכם, ובאו אלי כעת מחר, יזרעאלה; ובני המלך שבעים איש, את-גדלי העיר מגדלים אותם. ז ויהי, כבא הספר אליהם, ויקחו את-בני המלך, וישחטו שבעים איש; וישימו את-ראשיהם בדודים, וישלחו אליו יזרעאלה. ח ויבא המלאך ויגד-לו לאמר, הביאו ראשי בני-המלך; ויאמר, שימו אתם שני צברים פתח השער--עד-הבקר. ט ויהי בבקר, ויצא ויעמד, ויאמר אל-כל-העם, צדקים אתם; הנה אני קשרתי על-אדני, ואהרגהו, ומי הכה, את-כל-אלה. י דעו אפוא, כי לא יפל מדבר יהוה ארצה, אשר-דבר יהוה, על-בית אחאב; ויהוה עשה--את אשר דבר, ביד עבדו אליהו. יא ויך יהוא, את כל-הנשארים לבית-אחאב ביזרעאל, וכל-גדליו, ומידעיו וכהניו--עד-בלתי השאיר-לו, שריד. יב ויקם, ויבא, וילך, שמרון--הוא בית-עקד הרעים, בדרך. יג ויהוא, מצא את-אחי אחזיהו מלך-יהודה, ויאמר, מי אתם; ויאמרו, אחי אחזיהו אנחנו, ונרד לשלום בני-המלך, ובני הגבירה. יד ויאמר תפשום חיים, ויתפשום חיים; וישחטום אל-בור בית-עקד, ארבעים ושנים איש, ולא-השאיר איש, מהם. {ס}

טו וילך משם וימצא את-יהונדב בן-רכב לקראתו ויברכהו, ויאמר אליו היש את-לבבך ישר כאשר לבבי עם-לבבך, ויאמר יהונדב יש ויש, תנה את-ידך; ויתן ידו, ויעלהו אליו אל-המרכבה. טז ויאמר לכה אתי, וראה בקנאתי ליהוה; וירכבו אתו, ברכבו. יז ויבא, שמרון, ויך את-כל-הנשארים לאחאב בשמרון, עד-השמדו--כדבר יהוה, אשר דבר אל-אליהו. {פ}

יח ויקבץ יהוא, את-כל-העם, ויאמר אלהם, אחאב עבד את-הבעל מעט; יהוא, יעבדנו הרבה. יט ועתה כל-נביאי הבעל כל-עבדיו וכל-כהניו קראו אלי איש אל-יפקד, כי זבח גדול לי לבעל--כל אשר-יפקד, לא יחיה; ויהוא עשה בעקבה, למען האביד את-עבדי הבעל. כ ויאמר יהוא, קדשו עצרה לבעל--ויקראו. כא וישלח יהוא, בכל-ישראל, ויבאו כל-עבדי הבעל, ולא-נשאר איש אשר לא-בא; ויבאו בית הבעל, וימלא בית-הבעל פה לפה. כב ויאמר, לאשר על-המלתחה, הוצא לבוש, לכל עבדי הבעל; ויצא להם, המלבוש. כג ויבא יהוא ויהונדב בן-רכב, בית הבעל; ויאמר לעבדי הבעל, חפשו וראו פן-יש-פה עמכם מעבדי יהוה--כי אם-עבדי הבעל, לבדם. כד ויבאו, לעשות זבחים ועלות; ויהוא שם-לו בחוץ, שמנים איש, ויאמר האיש אשר-ימלט מן-האנשים אשר אני מביא על-ידיכם, נפשו תחת נפשו. כה ויהי ככלתו לעשות העלה, ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל-יצא, ויכום, לפי-חרב; וישלכו, הרצים והשלשים, וילכו, עד-עיר בית-הבעל. כו ויצאו את-מצבות בית-הבעל, וישרפוה. כז ויתצו, את מצבת הבעל; ויתצו את-בית הבעל, וישמהו למחראות למוצאות עד-היום. כח וישמד יהוא את-הבעל, מישראל. כט רק חטאי ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל--לא-סר יהוא, מאחריהם: עגלי, הזהב, אשר בית-אל, ואשר בדן. {פ}

ל ויאמר יהוה אל-יהוא, יען אשר-הטיבת לעשות הישר בעיני--ככל אשר בלבבי, עשית לבית אחאב: בני רבעים, ישבו לך על-כסא ישראל. לא ויהוא, לא שמר ללכת בתורת-יהוה אלהי-ישראל--בכל-לבבו: לא סר, מעל חטאות ירבעם, אשר החטיא, את-ישראל. לב בימים ההם--החל יהוה, לקצות בישראל; ויכם חזאל, בכל-גבול ישראל. לג מן-הירדן, מזרח השמש, את כל-ארץ הגלעד, הגדי והראובני והמנשי--מערער אשר על-נחל ארנן, והגלעד והבשן. לד ויתר דברי יהוא וכל-אשר עשה, וכל-גבורתו: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. לה וישכב יהוא עם-אבתיו, ויקברו אתו בשמרון; וימלך יהואחז בנו, תחתיו. לו והימים, אשר מלך יהוא על-ישראל--עשרים-ושמנה שנה, בשמרון. {פ}