תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
א ויקרבו ימי-דוד, למות; ויצו את-שלמה בנו, לאמר. ב אנכי הלך, בדרך כל-הארץ; וחזקת, והיית לאיש. ג ושמרת את-משמרת יהוה אלהיך, ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו, ככתוב, בתורת משה--למען תשכיל, את כל-אשר תעשה, ואת כל-אשר תפנה, שם. ד למען יקים יהוה את-דברו, אשר דבר עלי לאמר, אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת לפני באמת, בכל-לבבם ובכל-נפשם: לאמר--לא-יכרת לך איש, מעל כסא ישראל. ה וגם אתה ידעת את אשר-עשה לי יואב בן-צרויה, אשר עשה לשני-שרי צבאות ישראל לאבנר בן-נר ולעמשא בן-יתר ויהרגם, וישם דמי-מלחמה, בשלם; ויתן דמי מלחמה, בחגרתו אשר במתניו, ובנעלו, אשר ברגליו. ו ועשית, כחכמתך; ולא-תורד שיבתו בשלם, שאל. ז ולבני ברזלי הגלעדי תעשה-חסד, והיו באכלי שלחנך: כי-כן, קרבו אלי, בברחי, מפני אבשלום אחיך. ח והנה עמך שמעי בן-גרא בן-הימיני, מבחרים, והוא קללני קללה נמרצת, ביום לכתי מחנים; והוא-ירד לקראתי, הירדן, ואשבע לו ביהוה לאמר, אם-אמיתך בחרב. ט ועתה, אל-תנקהו, כי איש חכם, אתה; וידעת את אשר תעשה-לו, והורדת את-שיבתו בדם שאול. י וישכב דוד, עם-אבתיו; ויקבר, בעיר דוד. {פ}
יא והימים, אשר מלך דוד על-ישראל, ארבעים, שנה: בחברון מלך, שבע שנים, ובירושלם מלך, שלשים ושלש שנים. יב ושלמה--ישב, על-כסא דוד אביו; ותכן מלכתו, מאד. {ס}
יג ויבא אדניהו בן-חגית, אל-בת-שבע אם-שלמה, ותאמר, השלום באך; ויאמר, שלום. יד ויאמר, דבר לי אליך; ותאמר, דבר. טו ויאמר, את ידעת כי-לי היתה המלוכה, ועלי שמו כל-ישראל פניהם, למלך; ותסב המלוכה ותהי לאחי, כי מיהוה היתה לו. טז ועתה, שאלה אחת אנכי שאל מאתך--אל-תשבי, את-פני; ותאמר אליו, דבר. יז ויאמר, אמרי-נא לשלמה המלך, כי לא-ישיב, את-פניך; ויתן-לי את-אבישג השונמית, לאשה. יח ותאמר בת-שבע, טוב; אנכי, אדבר עליך אל-המלך. יט ותבא בת-שבע אל-המלך שלמה, לדבר-לו על-אדניהו; ויקם המלך לקראתה וישתחו לה, וישב על-כסאו, וישם כסא לאם המלך, ותשב לימינו. כ ותאמר, שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך--אל-תשב, את-פני; ויאמר-לה המלך שאלי אמי, כי לא-אשיב את-פניך. כא ותאמר, יתן את-אבישג השנמית, לאדניהו אחיך, לאשה. כב ויען המלך שלמה ויאמר לאמו, ולמה את שאלת את-אבישג השנמית לאדניהו, ושאלי-לו את-המלוכה, כי הוא אחי הגדול ממני; ולו ולאביתר הכהן, וליואב בן-צרויה. {פ}
כג וישבע המלך שלמה, ביהוה לאמר: כה יעשה-לי אלהים, וכה יוסיף, כי בנפשו, דבר אדניהו את-הדבר הזה. כד ועתה, חי-יהוה אשר הכינני ויושיביני ויושיבני על-כסא דוד אבי, ואשר עשה-לי בית, כאשר דבר: כי היום, יומת אדניהו. כה וישלח המלך שלמה, ביד בניהו בן-יהוידע; ויפגע-בו, וימת. {ס}
כו ולאביתר הכהן אמר המלך, ענתת לך על-שדיך--כי איש מות, אתה; וביום הזה לא אמיתך, כי-נשאת את-ארון אדני יהוה לפני דוד אבי, וכי התענית, בכל אשר-התענה אבי. כז ויגרש שלמה את-אביתר, מהיות כהן ליהוה, למלא את-דבר יהוה, אשר דבר על-בית עלי בשלה. {פ}
כח והשמעה, באה עד-יואב, כי יואב נטה אחרי אדניה, ואחרי אבשלום לא נטה; וינס יואב אל-אהל יהוה, ויחזק בקרנות המזבח. כט ויגד למלך שלמה, כי נס יואב אל-אהל יהוה, והנה, אצל המזבח; וישלח שלמה את-בניהו בן-יהוידע, לאמר--לך פגע-בו. ל ויבא בניהו אל-אהל יהוה, ויאמר אליו כה-אמר המלך צא, ויאמר לא, כי פה אמות; וישב בניהו את-המלך דבר לאמר, כה-דבר יואב וכה ענני. לא ויאמר לו המלך, עשה כאשר דבר, ופגע-בו, וקברתו; והסירת דמי חנם, אשר שפך יואב, מעלי, ומעל בית אבי. לב והשיב יהוה את-דמו על-ראשו, אשר פגע בשני-אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב--ואבי דוד, לא ידע: את-אבנר בן-נר שר-צבא ישראל, ואת-עמשא בן-יתר שר-צבא יהודה. לג ושבו דמיהם בראש יואב, ובראש זרעו לעלם; ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום, עד-עולם--מעם יהוה. לד ויעל, בניהו בן-יהוידע, ויפגע-בו, וימתהו; ויקבר בביתו, במדבר. לה ויתן המלך את-בניהו בן-יהוידע, תחתיו--על-הצבא; ואת-צדוק הכהן נתן המלך, תחת אביתר. לו וישלח המלך, ויקרא לשמעי, ויאמר לו בנה-לך בית בירושלם, וישבת שם; ולא-תצא משם, אנה ואנה. לז והיה ביום צאתך, ועברת את-נחל קדרון--ידע תדע, כי מות תמות: דמך, יהיה בראשך. לח ויאמר שמעי למלך, טוב הדבר, כאשר דבר אדני המלך, כן יעשה עבדך; וישב שמעי בירושלם, ימים רבים. {ס}
לט ויהי, מקץ שלש שנים, ויברחו שני-עבדים לשמעי, אל-אכיש בן-מעכה מלך גת; ויגידו לשמעי לאמר, הנה עבדיך בגת. מ ויקם שמעי, ויחבש את-חמרו, וילך גתה אל-אכיש, לבקש את-עבדיו; וילך שמעי, ויבא את-עבדיו מגת. {ס}
מא ויגד, לשלמה: כי-הלך שמעי מירושלם גת, וישב. מב וישלח המלך ויקרא לשמעי, ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר, ביום צאתך והלכת אנה ואנה, ידע תדע כי מות תמות; ותאמר אלי טוב הדבר, שמעתי. מג ומדוע--לא שמרת, את שבעת יהוה; ואת-המצוה, אשר-צויתי עליך. מד ויאמר המלך אל-שמעי, אתה ידעת את כל-הרעה אשר ידע לבבך, אשר עשית, לדוד אבי; והשיב יהוה את-רעתך, בראשך. מה והמלך שלמה, ברוך; וכסא דוד, יהיה נכון לפני יהוה--עד-עולם. מו ויצו המלך, את-בניהו בן-יהוידע, ויצא, ויפגע-בו וימת; והממלכה נכונה, ביד-שלמה.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלכים - הכול
מלכים א פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
- מלכים ב פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה