תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק כא

א ויהי, אחר הדברים האלה, כרם היה לנבות היזרעאלי, אשר ביזרעאל--אצל היכל אחאב, מלך שמרון. ב וידבר אחאב אל-נבות לאמר תנה-לי את-כרמך ויהי-לי לגן-ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי, ואתנה לך תחתיו, כרם טוב ממנו; אם טוב בעיניך, אתנה-לך כסף מחיר זה. ג ויאמר נבות, אל-אחאב: חלילה לי מיהוה, מתתי את-נחלת אבתי לך. ד ויבא אחאב אל-ביתו סר וזעף, על-הדבר אשר-דבר אליו נבות היזרעאלי, ויאמר, לא-אתן לך את-נחלת אבותי; וישכב, על-מטתו, ויסב את-פניו, ולא-אכל לחם. ה ותבא אליו, איזבל אשתו; ותדבר אליו, מה-זה רוחך סרה, ואינך, אכל לחם. ו וידבר אליה, כי-אדבר אל-נבות היזרעאלי ואמר לו תנה-לי את-כרמך בכסף, או אם-חפץ אתה, אתנה-לך כרם תחתיו; ויאמר, לא-אתן לך את-כרמי. ז ותאמר אליו, איזבל אשתו, אתה, עתה תעשה מלוכה על-ישראל; קום אכל-לחם, ויטב לבך--אני אתן לך, את-כרם נבות היזרעאלי. ח ותכתב ספרים בשם אחאב, ותחתם בחתמו; ותשלח הספרים ספרים, אל-הזקנים ואל-החרים אשר בעירו, הישבים, את-נבות. ט ותכתב בספרים, לאמר: קראו-צום, והשיבו את-נבות בראש העם. י והושיבו שנים אנשים בני-בליעל, נגדו, ויעדהו לאמר, ברכת אלהים ומלך; והוציאהו וסקלהו, וימת. יא ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים, אשר הישבים בעירו, כאשר שלחה אליהם, איזבל--כאשר כתוב בספרים, אשר שלחה אליהם. יב קראו, צום; והשיבו את-נבות, בראש העם. יג ויבאו שני האנשים בני-בליעל, וישבו נגדו, ויעדהו אנשי הבליעל את-נבות נגד העם לאמר, ברך נבות אלהים ומלך; ויצאהו מחוץ לעיר, ויסקלהו באבנים וימת. יד וישלחו, אל-איזבל לאמר: סקל נבות, וימת. טו ויהי כשמע איזבל, כי-סקל נבות וימת; ותאמר איזבל אל-אחאב, קום רש את-כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת-לך בכסף--כי אין נבות חי, כי-מת. טז ויהי כשמע אחאב, כי מת נבות; ויקם אחאב, לרדת אל-כרם נבות היזרעאלי--לרשתו. {פ}

יז ויהי, דבר-יהוה, אל-אליהו התשבי, לאמר. יח קום רד, לקראת אחאב מלך-ישראל--אשר בשמרון; הנה בכרם נבות, אשר-ירד שם לרשתו. יט ודברת אליו לאמר, כה אמר יהוה, הרצחת, וגם-ירשת; ודברת אליו לאמר, כה אמר יהוה, במקום אשר לקקו הכלבים את-דם נבות, ילקו הכלבים את-דמך גם-אתה. כ ויאמר אחאב אל-אליהו, המצאתני איבי; ויאמר מצאתי--יען התמכרך, לעשות הרע בעיני יהוה. כא הנני מבי אליך רעה, ובערתי אחריך; והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל. כב ונתתי את-ביתך, כבית ירבעם בן-נבט, וכבית, בעשא בן-אחיה: אל-הכעס אשר הכעסת, ותחטא את-ישראל. כג וגם-לאיזבל--דבר יהוה, לאמר: הכלבים יאכלו את-איזבל, בחל יזרעאל. כד המת לאחאב בעיר, יאכלו הכלבים; והמת, בשדה, יאכלו, עוף השמים. כה רק, לא-היה כאחאב, אשר התמכר, לעשות הרע בעיני יהוה--אשר-הסתה אתו, איזבל אשתו. כו ויתעב מאד, ללכת אחרי הגללים--ככל, אשר עשו האמרי, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל. {פ}

כז ויהי כשמע אחאב את-הדברים האלה, ויקרע בגדיו, וישם-שק על-בשרו, ויצום; וישכב בשק, ויהלך אט. {פ}

כח ויהי, דבר-יהוה, אל-אליהו התשבי, לאמר. כט הראית, כי-נכנע אחאב מלפני; יען כי-נכנע מפני, לא-אבי הרעה בימיו--בימי בנו, אביא הרעה על-ביתו.