תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק י

א ומלכת-שבא, שמעת את-שמע שלמה--לשם יהוה; ותבא לנסתו, בחידות. ב ותבא ירושלמה, בחיל כבד מאד, גמלים נשאים בשמים וזהב רב-מאד, ואבן יקרה; ותבא, אל-שלמה, ותדבר אליו, את כל-אשר היה עם-לבבה. ג ויגד-לה שלמה, את-כל-דבריה: לא-היה דבר נעלם מן-המלך, אשר לא הגיד לה. ד ותרא, מלכת-שבא, את, כל-חכמת שלמה; והבית, אשר בנה. ה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם, ומשקיו, ועלתו, אשר יעלה בית יהוה; ולא-היה בה עוד, רוח. ו ותאמר, אל-המלך, אמת היה הדבר, אשר שמעתי בארצי--על-דבריך, ועל-חכמתך. ז ולא-האמנתי לדברים, עד אשר-באתי ותראינה עיני, והנה לא-הגד-לי, החצי: הוספת חכמה וטוב, אל-השמועה אשר שמעתי. ח אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה, העמדים לפניך תמיד, השמעים את-חכמתך. ט יהי יהוה אלהיך, ברוך, אשר חפץ בך, לתתך על-כסא ישראל--באהבת יהוה את-ישראל, לעלם, וישימך למלך, לעשות משפט וצדקה. י ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב, ובשמים הרבה מאד--ואבן יקרה; לא בא כבשם ההוא עוד לרב, אשר-נתנה מלכת-שבא למלך שלמה. יא וגם אני חירם, אשר-נשא זהב מאופיר: הביא מאפיר עצי אלמגים, הרבה מאד--ואבן יקרה. יב ויעש המלך את-עצי האלמגים מסעד לבית-יהוה, ולבית המלך, וכנרות ונבלים, לשרים; לא בא-כן עצי אלמגים, ולא נראה, עד, היום הזה. יג והמלך שלמה נתן למלכת-שבא, את-כל-חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן-לה, כיד המלך שלמה; ותפן ותלך לארצה, היא ועבדיה. {פ}

יד ויהי משקל הזהב, אשר-בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ששים ושש, ככר זהב. טו לבד מאנשי התרים, ומסחר הרכלים, וכל-מלכי הערב, ופחות הארץ. טז ויעש המלך שלמה מאתים צנה, זהב שחוט; שש-מאות זהב, יעלה על-הצנה האחת. יז ושלש-מאות מגנים, זהב שחוט--שלשת מנים זהב, יעלה על-המגן האחת; ויתנם המלך, בית יער הלבנון. {פ}

יח ויעש המלך כסא-שן, גדול; ויצפהו, זהב מופז. יט שש מעלות לכסה, וראש-עגל לכסה מאחריו, וידת מזה ומזה, אל-מקום השבת; ושנים אריות, עמדים אצל הידות. כ ושנים עשר אריים, עמדים שם על-שש המעלות--מזה ומזה; לא-נעשה כן, לכל-ממלכות. כא וכל כלי משקה המלך שלמה, זהב, וכל כלי בית-יער הלבנון, זהב סגור: אין כסף, לא נחשב בימי שלמה--למאומה. כב כי אני תרשיש למלך בים, עם אני חירם; אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש, נשאת זהב וכסף, שנהבים וקפים, ותכיים. כג ויגדל המלך שלמה, מכל מלכי הארץ--לעשר, ולחכמה. כד וכל-הארץ--מבקשים, את-פני שלמה: לשמע, את-חכמתו, אשר-נתן אלהים, בלבו. כה והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות, ונשק ובשמים, סוסים, ופרדים--דבר-שנה, בשנה. {ס}

כו ויאסף שלמה, רכב ופרשים, ויהי-לו אלף וארבע-מאות רכב, ושנים-עשר אלף פרשים; וינחם בערי הרכב, ועם-המלך בירושלם. כז ויתן המלך את-הכסף בירושלם, כאבנים; ואת הארזים, נתן כשקמים אשר-בשפלה--לרב. כח ומוצא הסוסים אשר לשלמה, ממצרים; ומקוה--סחרי המלך, יקחו מקוה במחיר. כט ותעלה ותצא מרכבה ממצרים, בשש מאות כסף, וסוס, בחמשים ומאה; וכן לכל-מלכי החתים, ולמלכי ארם--בידם יצאו. {פ}