תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק ט

א ואלישע, הנביא, קרא, לאחד מבני הנביאים; ויאמר לו חגר מתניך, וקח פך השמן הזה בידך, ולך, רמת גלעד. ב ובאת-שמה; וראה-שם יהוא בן-יהושפט בן-נמשי, ובאת והקמתו מתוך אחיו, והביאת אתו, חדר בחדר. ג ולקחת פך-השמן, ויצקת על-ראשו, ואמרת כה-אמר יהוה, משחתיך למלך אל-ישראל; ופתחת הדלת ונסתה, ולא תחכה. ד וילך הנער הנער הנביא, רמת גלעד. ה ויבא, והנה שרי החיל ישבים, ויאמר, דבר לי אליך השר; ויאמר יהוא אל-מי מכלנו, ויאמר אליך השר. ו ויקם ויבא הביתה, ויצק השמן אל-ראשו; ויאמר לו, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, משחתיך למלך אל-עם יהוה, אל-ישראל. ז והכיתה--את-בית אחאב, אדניך; ונקמתי דמי עבדי הנביאים, ודמי כל-עבדי יהוה--מיד איזבל. ח ואבד, כל-בית אחאב; והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל. ט ונתתי את-בית אחאב, כבית ירבעם בן-נבט, וכבית, בעשא בן-אחיה. י ואת-איזבל יאכלו הכלבים, בחלק יזרעאל--ואין קבר; ויפתח הדלת, וינס. יא ויהוא, יצא אל-עבדי אדניו, ויאמר לו השלום, מדוע בא-המשגע הזה אליך; ויאמר אליהם, אתם ידעתם את-האיש ואת-שיחו. יב ויאמרו שקר, הגד-נא לנו; ויאמר, כזאת וכזאת אמר אלי לאמר, כה אמר יהוה, משחתיך למלך אל-ישראל. יג וימהרו, ויקחו איש בגדו, וישימו תחתיו, אל-גרם המעלות; ויתקעו, בשופר, ויאמרו, מלך יהוא. יד ויתקשר, יהוא בן-יהושפט בן-נמשי--אל-יורם; ויורם היה שמר ברמת גלעד, הוא וכל-ישראל, מפני, חזאל מלך-ארם. טו וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל, מן-המכים אשר יכהו ארמים, בהלחמו, את-חזאל מלך ארם; ויאמר יהוא, אם-יש נפשכם--אל-יצא פליט מן-העיר, ללכת לגיד להגיד ביזרעאל. טז וירכב יהוא וילך יזרעאלה, כי יורם שכב שמה; ואחזיה מלך יהודה, ירד לראות את-יורם. יז והצפה עמד על-המגדל ביזרעאל, וירא את-שפעת יהוא בבאו, ויאמר, שפעת אני ראה; ויאמר יהורם, קח רכב ושלח לקראתם--ויאמר השלום. יח וילך רכב הסוס לקראתו, ויאמר כה-אמר המלך השלום, ויאמר יהוא מה-לך ולשלום, סב אל-אחרי; ויגד הצפה לאמר, בא-המלאך עד-הם ולא-שב. יט וישלח, רכב סוס שני, ויבא אלהם, ויאמר כה-אמר המלך שלום; ויאמר יהוא מה-לך ולשלום, סב אל-אחרי. כ ויגד הצפה לאמר, בא עד-אליהם ולא-שב; והמנהג, כמנהג יהוא בן-נמשי--כי בשגעון, ינהג. כא ויאמר יהורם אסר, ויאסר רכבו; ויצא יהורם מלך-ישראל ואחזיהו מלך-יהודה איש ברכבו, ויצאו לקראת יהוא, וימצאהו, בחלקת נבות היזרעאלי. כב ויהי, כראות יהורם את-יהוא, ויאמר, השלום יהוא; ויאמר, מה השלום--עד-זנוני איזבל אמך וכשפיה, הרבים. כג ויהפך יהורם ידיו, וינס; ויאמר אל-אחזיהו, מרמה אחזיה. כד ויהוא מלא ידו בקשת, ויך את-יהורם בין זרעיו, ויצא החצי, מלבו; ויכרע, ברכבו. כה ויאמר, אל-בדקר שלשה, שא השלכהו, בחלקת שדה נבות היזרעאלי: כי-זכר אני ואתה, את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, ויהוה נשא עליו, את-המשא הזה. כו אם-לא את-דמי נבות ואת-דמי בניו ראיתי אמש, נאם-יהוה, ושלמתי לך בחלקה הזאת, נאם-יהוה; ועתה, שא השלכהו בחלקה--כדבר יהוה. כז ואחזיה מלך-יהודה, ראה, וינס, דרך בית הגן; וירדף אחריו יהוא, ויאמר גם-אתו הכהו אל-המרכבה במעלה-גור אשר את-יבלעם, וינס מגדו, וימת שם. כח וירכבו אתו עבדיו, ירושלמה; ויקברו אתו בקברתו עם-אבתיו, בעיר דוד. {פ}

כט ובשנת אחת עשרה שנה, ליורם בן-אחאב, מלך אחזיה, על-יהודה. ל ויבוא יהוא, יזרעאלה; ואיזבל שמעה, ותשם בפוך עיניה ותיטב את-ראשה, ותשקף, בעד החלון. לא ויהוא, בא בשער; ותאמר השלום, זמרי הרג אדניו. לב וישא פניו, אל-החלון, ויאמר, מי אתי מי; וישקיפו אליו, שנים שלשה סריסים. לג ויאמר שמטהו שמטוה, וישמטוה; ויז מדמה אל-הקיר ואל-הסוסים, וירמסנה. לד ויבא, ויאכל וישת; ויאמר, פקדו-נא את-הארורה הזאת וקברוה--כי בת-מלך, היא. לה וילכו, לקברה; ולא-מצאו בה, כי אם-הגלגלת והרגלים--וכפות הידים. לו וישבו, ויגידו לו, ויאמר דבר-יהוה הוא, אשר דבר ביד-עבדו אליהו התשבי לאמר: בחלק יזרעאל, יאכלו הכלבים את-בשר איזבל. לז והית והיתה נבלת איזבל, כדמן על-פני השדה--בחלק יזרעאל: אשר לא-יאמרו, זאת איזבל. {ס}