תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק כב

א וישבו, שלש שנים: אין, מלחמה, בין ארם, ובין ישראל. {פ}

ב ויהי, בשנה השלישית; וירד יהושפט מלך-יהודה, אל-מלך ישראל. ג ויאמר מלך-ישראל, אל-עבדיו, הידעתם, כי-לנו רמת גלעד; ואנחנו מחשים--מקחת אתה, מיד מלך ארם. ד ויאמר, אל-יהושפט, התלך אתי למלחמה, רמת גלעד; ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל, כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך. ה ויאמר יהושפט, אל-מלך ישראל: דרש-נא כיום, את-דבר יהוה. ו ויקבץ מלך-ישראל את-הנביאים, כארבע מאות איש, ויאמר אלהם האלך על-רמת גלעד למלחמה, אם-אחדל; ויאמרו עלה, ויתן אדני ביד המלך. ז ויאמר, יהושפט, האין פה נביא ליהוה, עוד; ונדרשה, מאתו. ח ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרש את-יהוה מאתו ואני שנאתיו, כי לא-יתנבא עלי טוב כי אם-רע--מיכיהו, בן-ימלה; ויאמר, יהושפט, אל-יאמר המלך, כן. ט ויקרא מלך ישראל, אל-סריס אחד; ויאמר, מהרה מיכיהו בן-ימלה. י ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה ישבים איש על-כסאו מלבשים בגדים, בגרן, פתח, שער שמרון; וכל-הנביאים--מתנבאים, לפניהם. יא ויעש לו צדקיה בן-כנענה, קרני ברזל; ויאמר כה-אמר יהוה, באלה תנגח את-ארם עד-כלתם. יב וכל-הנבאים--נבאים כן, לאמר: עלה רמת גלעד, והצלח, ונתן יהוה, ביד המלך. יג והמלאך אשר-הלך לקרא מיכיהו, דבר אליו לאמר, הנה-נא דברי הנביאים פה-אחד טוב, אל-המלך; יהי-נא דבריך דברך, כדבר אחד מהם--ודברת טוב. יד ויאמר, מיכיהו: חי-יהוה--כי את-אשר יאמר יהוה אלי, אתו אדבר. טו ויבוא, אל-המלך, ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל-רמת גלעד למלחמה, אם-נחדל; ויאמר אליו עלה והצלח, ונתן יהוה ביד המלך. טז ויאמר אליו המלך, עד-כמה פעמים אני משביעך: אשר לא-תדבר אלי, רק-אמת--בשם יהוה. יז ויאמר, ראיתי את-כל-ישראל נפצים אל-ההרים, כצאן, אשר אין-להם רעה; ויאמר יהוה לא-אדנים לאלה, ישובו איש-לביתו בשלום. יח ויאמר מלך-ישראל, אל-יהושפט: הלוא אמרתי אליך, לוא-יתנבא עלי טוב כי אם-רע. {ס}

יט ויאמר, לכן שמע דבר-יהוה; ראיתי את-יהוה, ישב על-כסאו, וכל-צבא השמים עמד עליו, מימינו ומשמאלו. כ ויאמר יהוה, מי יפתה את-אחאב, ויעל, ויפל ברמת גלעד; ויאמר זה בכה, וזה אמר בכה. כא ויצא הרוח, ויעמד לפני יהוה, ויאמר, אני אפתנו; ויאמר יהוה אליו, במה. כב ויאמר, אצא והייתי רוח שקר, בפי, כל-נביאיו; ויאמר, תפתה וגם-תוכל--צא, ועשה-כן. כג ועתה, הנה נתן יהוה רוח שקר, בפי, כל-נביאיך אלה; ויהוה, דבר עליך רעה. כד ויגש צדקיהו בן-כנענה, ויכה את-מיכיהו על-הלחי; ויאמר, אי-זה עבר רוח-יהוה מאתי לדבר אותך. כה ויאמר מיכיהו, הנך ראה ביום ההוא, אשר תבא חדר בחדר, להחבה. כו ויאמר, מלך ישראל, קח את-מיכיהו, והשיבהו אל-אמן שר-העיר; ואל-יואש, בן-המלך. כז ואמרת, כה אמר המלך, שימו את-זה, בית הכלא; והאכלהו לחם לחץ, ומים לחץ, עד, באי בשלום. כח ויאמר מיכיהו--אם-שוב תשוב בשלום, לא-דבר יהוה בי; ויאמר, שמעו עמים כלם. כט ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה, רמת גלעד. ל ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט, התחפש ובא במלחמה, ואתה, לבש בגדיך; ויתחפש מלך ישראל, ויבוא במלחמה. לא ומלך ארם צוה את-שרי הרכב אשר-לו שלשים ושנים, לאמר, לא תלחמו, את-קטן ואת-גדול: כי אם-את-מלך ישראל, לבדו. לב ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט, והמה אמרו אך מלך-ישראל הוא, ויסרו עליו, להלחם; ויזעק, יהושפט. לג ויהי, כראות שרי הרכב, כי-לא-מלך ישראל, הוא; וישובו, מאחריו. לד ואיש, משך בקשת לתמו, ויכה את-מלך ישראל, בין הדבקים ובין השרין; ויאמר לרכבו, הפך ידך והוציאני מן-המחנה--כי החליתי. לה ותעלה המלחמה, ביום ההוא, והמלך היה מעמד במרכבה, נכח ארם; וימת בערב, ויצק דם-המכה אל-חיק הרכב. לו ויעבר הרנה במחנה, כבא השמש לאמר: איש אל-עירו, ואיש אל-ארצו. לז וימת המלך, ויבוא שמרון; ויקברו את-המלך, בשמרון. לח וישטף את-הרכב על ברכת שמרון, וילקו הכלבים את-דמו, והזנות, רחצו--כדבר יהוה, אשר דבר. לט ויתר דברי אחאב וכל-אשר עשה, ובית השן אשר בנה, וכל-הערים, אשר בנה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. מ וישכב אחאב, עם-אבתיו; וימלך אחזיהו בנו, תחתיו. {פ}

מא ויהושפט, בן-אסא, מלך, על-יהודה--בשנת ארבע, לאחאב מלך ישראל. מב יהושפט, בן-שלשים וחמש שנה במלכו, ועשרים וחמש שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, עזובה בת-שלחי. מג וילך, בכל-דרך אסא אביו--לא-סר ממנו: לעשות הישר, בעיני יהוה. מד אך הבמות, לא-סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. מה וישלם יהושפט, עם-מלך ישראל. מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר-עשה, ואשר נלחם: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. מז ויתר, הקדש, אשר נשאר, בימי אסא אביו--בער, מן-הארץ. מח ומלך אין באדום, נצב מלך. מט יהושפט עשר עשה אניות תרשיש ללכת אפירה, לזהב--ולא הלך: כי-נשברה נשברו אניות, בעציון גבר. נ אז אמר אחזיהו בן-אחאב, אל-יהושפט, ילכו עבדי עם-עבדיך, באניות; ולא אבה, יהושפט. נא וישכב יהושפט, עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו, בעיר דוד אביו; וימלך יהורם בנו, תחתיו. {ס}

נב אחזיהו בן-אחאב, מלך על-ישראל בשמרון, בשנת שבע עשרה, ליהושפט מלך יהודה; וימלך על-ישראל, שנתים. נג ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו ובדרך אמו, ובדרך ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל. נד ויעבד, את-הבעל, וישתחוה, לו; ויכעס, את-יהוה אלהי ישראל, ככל אשר-עשה, אביו.