תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק יז

א ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד, אל-אחאב, חי-יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם-יהיה השנים האלה טל ומטר--כי, אם-לפי דברי. {ס}

ב ויהי דבר-יהוה, אליו לאמר. ג לך מזה, ופנית לך קדמה; ונסתרת בנחל כרית, אשר על-פני הירדן. ד והיה, מהנחל תשתה; ואת-הערבים צויתי, לכלכלך שם. ה וילך ויעש, כדבר יהוה; וילך, וישב בנחל כרית, אשר, על-פני הירדן. ו והערבים, מבאים לו לחם ובשר בבקר, ולחם ובשר, בערב; ומן-הנחל, ישתה. ז ויהי מקץ ימים, וייבש הנחל: כי לא-היה גשם, בארץ. {ס}

ח ויהי דבר-יהוה, אליו לאמר. ט קום לך צרפתה אשר לצידון, וישבת שם; הנה צויתי שם אשה אלמנה, לכלכלך. י ויקם וילך צרפתה, ויבא אל-פתח העיר, והנה-שם אשה אלמנה, מקששת עצים; ויקרא אליה ויאמר, קחי-נא לי מעט-מים בכלי ואשתה. יא ותלך, לקחת; ויקרא אליה ויאמר, לקחי-נא לי פת-לחם בידך. יב ותאמר, חי-יהוה אלהיך אם-יש-לי מעוג, כי אם-מלא כף-קמח בכד, ומעט-שמן בצפחת; והנני מקששת שנים עצים, ובאתי ועשיתיהו לי ולבני, ואכלנהו, ומתנו. יג ויאמר אליה אליהו אל-תיראי, באי עשי כדברך; אך עשי-לי משם עגה קטנה בראשנה, והוצאת לי, ולך ולבנך, תעשי באחרנה. יד כי כה אמר יהוה אלהי ישראל, כד הקמח לא תכלה, וצפחת השמן, לא תחסר: עד יום תתן- תת- יהוה, גשם--על-פני האדמה. טו ותלך ותעשה, כדבר אליהו; ותאכל הוא-והיא היא-והוא וביתה, ימים. טז כד הקמח לא כלתה, וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה, אשר דבר ביד אליהו. {פ}

יז ויהי, אחר הדברים האלה, חלה, בן-האשה בעלת הבית; ויהי חליו חזק מאד, עד אשר לא-נותרה-בו נשמה. יח ותאמר, אל-אליהו, מה-לי ולך, איש האלהים: באת אלי להזכיר את-עוני, ולהמית את-בני. יט ויאמר אליה, תני-לי את-בנך; ויקחהו מחיקה, ויעלהו אל-העליה אשר-הוא ישב שם, וישכבהו, על-מטתו. כ ויקרא אל-יהוה, ויאמר: יהוה אלהי--הגם על-האלמנה אשר-אני מתגורר עמה הרעות, להמית את-בנה. כא ויתמדד על-הילד שלש פעמים, ויקרא אל-יהוה ויאמר: יהוה אלהי, תשב נא נפש-הילד הזה על-קרבו. כב וישמע יהוה, בקול אליהו; ותשב נפש-הילד על-קרבו, ויחי. כג ויקח אליהו את-הילד, וירדהו מן-העליה הביתה, ויתנהו, לאמו; ויאמר, אליהו, ראי, חי בנך. כד ותאמר האשה, אל-אליהו, עתה זה ידעתי, כי איש אלהים אתה; ודבר-יהוה בפיך, אמת. {פ}