תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק ט

א ויהי ככלות שלמה, לבנות את-בית-יהוה ואת-בית המלך, ואת כל-חשק שלמה, אשר חפץ לעשות. {פ}

ב וירא יהוה אל-שלמה, שנית, כאשר נראה אליו, בגבעון. ג ויאמר יהוה אליו, שמעתי את-תפלתך ואת-תחנתך אשר התחננתה לפני--הקדשתי את-הבית הזה אשר בנתה, לשום-שמי שם עד-עולם; והיו עיני ולבי שם, כל-הימים. ד ואתה אם-תלך לפני, כאשר הלך דוד אביך בתם-לבב ובישר, לעשות, ככל אשר צויתיך--חקי ומשפטי, תשמר. ה והקמתי את-כסא ממלכתך, על-ישראל--לעלם: כאשר דברתי, על-דוד אביך לאמר, לא-יכרת לך איש, מעל כסא ישראל. ו אם-שוב תשבון אתם ובניכם, מאחרי, ולא תשמרו מצותי חקתי, אשר נתתי לפניכם; והלכתם, ועבדתם אלהים אחרים, והשתחויתם, להם. ז והכרתי את-ישראל, מעל פני האדמה אשר נתתי להם, ואת-הבית אשר הקדשתי לשמי, אשלח מעל פני; והיה ישראל למשל ולשנינה, בכל-העמים. ח והבית הזה יהיה עליון, כל-עבר עליו ישם ושרק; ואמרו, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת, ולבית הזה. ט ואמרו, על אשר עזבו את-יהוה אלהיהם אשר הוציא את-אבתם מארץ מצרים, ויחזקו באלהים אחרים, וישתחו וישתחוו להם ויעבדם; על-כן, הביא יהוה עליהם, את כל-הרעה, הזאת. {פ}

י ויהי, מקצה עשרים שנה, אשר-בנה שלמה, את-שני הבתים--את-בית יהוה, ואת-בית המלך. יא חירם מלך-צר נשא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים, ובזהב--לכל-חפצו; אז יתן המלך שלמה לחירם, עשרים עיר, בארץ, הגליל. יב ויצא חירם, מצר, לראות את-הערים, אשר נתן-לו שלמה; ולא ישרו, בעיניו. יג ויאמר--מה הערים האלה, אשר-נתתה לי אחי; ויקרא להם ארץ כבול, עד היום הזה. {פ}

יד וישלח חירם, למלך, מאה ועשרים, ככר זהב. טו וזה דבר-המס אשר-העלה המלך שלמה, לבנות את-בית יהוה ואת-ביתו ואת-המלוא, ואת, חומת ירושלם; ואת-חצר ואת-מגדו, ואת-גזר. טז פרעה מלך-מצרים עלה, וילכד את-גזר וישרפה באש, ואת-הכנעני הישב בעיר, הרג; ויתנה, שלחים, לבתו, אשת שלמה. יז ויבן שלמה את-גזר, ואת-בית חרן תחתון. יח ואת-בעלת ואת-תמר תדמר במדבר, בארץ. יט ואת כל-ערי המסכנות, אשר היו לשלמה, ואת ערי הרכב, ואת ערי הפרשים; ואת חשק שלמה, אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון, ובכל, ארץ ממשלתו. כ כל-העם הנותר מן-האמרי החתי הפרזי, החוי והיבוסי, אשר לא-מבני ישראל, המה. כא בניהם, אשר נתרו אחריהם בארץ, אשר לא-יכלו בני ישראל, להחרימם; ויעלם שלמה למס-עבד, עד היום הזה. כב ומבני, ישראל, לא-נתן שלמה, עבד: כי-הם אנשי המלחמה, ועבדיו ושריו ושלישיו, ושרי רכבו, ופרשיו. {ס}

כג אלה שרי הנצבים, אשר על-המלאכה לשלמה, חמשים, וחמש מאות--הרדים בעם, העשים במלאכה. כד אך בת-פרעה, עלתה מעיר דוד, אל-ביתה, אשר בנה-לה; אז, בנה את-המלוא. כה והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים, על-המזבח אשר בנה ליהוה, והקטיר אתו, אשר לפני יהוה; ושלם, את-הבית. כו ואני עשה המלך שלמה בעציון-גבר אשר את-אלות, על-שפת ים-סוף--בארץ אדום. כז וישלח חירם באני, את-עבדיו, אנשי אניות, ידעי הים--עם, עבדי שלמה. כח ויבאו אופירה--ויקחו משם זהב, ארבע-מאות ועשרים ככר; ויבאו, אל-המלך שלמה. {פ}