תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק יט

א ויגד אחאב לאיזבל, את כל-אשר עשה אליהו, ואת כל-אשר הרג את-כל-הנביאים, בחרב. ב ותשלח איזבל מלאך, אל-אליהו לאמר: כה-יעשון אלהים, וכה יוספון, כי-כעת מחר אשים את-נפשך, כנפש אחד מהם. ג וירא, ויקם וילך אל-נפשו, ויבא, באר שבע אשר ליהודה; וינח את-נערו, שם. ד והוא-הלך במדבר, דרך יום, ויבא, וישב תחת רתם אחת אחד; וישאל את-נפשו, למות, ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי, כי-לא-טוב אנכי מאבתי. ה וישכב, ויישן, תחת, רתם אחד; והנה-זה מלאך נגע בו, ויאמר לו קום אכול. ו ויבט, והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים; ויאכל וישת, וישב וישכב. ז וישב מלאך יהוה שנית ויגע-בו, ויאמר קום אכל: כי רב ממך, הדרך. ח ויקם, ויאכל וישתה; וילך בכח האכילה ההיא, ארבעים יום וארבעים לילה, עד הר האלהים, חרב. ט ויבא-שם אל-המערה, וילן שם; והנה דבר-יהוה, אליו, ויאמר לו, מה-לך פה אליהו. י ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות, כי-עזבו בריתך בני ישראל--את-מזבחתיך הרסו, ואת-נביאיך הרגו בחרב; ואותר אני לבדי, ויבקשו את-נפשי לקחתה. יא ויאמר, צא ועמדת בהר לפני יהוה, והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה, לא ברוח יהוה; ואחר הרוח רעש, לא ברעש יהוה. יב ואחר הרעש אש, לא באש יהוה; ואחר האש, קול דממה דקה. יג ויהי כשמע אליהו, וילט פניו באדרתו, ויצא, ויעמד פתח המערה; והנה אליו, קול, ויאמר, מה-לך פה אליהו. יד ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות, כי-עזבו בריתך בני ישראל--את-מזבחתיך הרסו, ואת-נביאיך הרגו בחרב; ואותר אני לבדי, ויבקשו את-נפשי לקחתה. {ס}

טו ויאמר יהוה אליו, לך שוב לדרכך מדברה דמשק; ובאת, ומשחת את-חזאל למלך--על-ארם. טז ואת יהוא בן-נמשי, תמשח למלך על-ישראל; ואת-אלישע בן-שפט מאבל מחולה, תמשח לנביא תחתיך. יז והיה, הנמלט מחרב חזאל--ימית יהוא; והנמלט מחרב יהוא, ימית אלישע. יח והשארתי בישראל, שבעת אלפים: כל-הברכים, אשר לא-כרעו לבעל, וכל-הפה, אשר לא-נשק לו. יט וילך משם וימצא את-אלישע בן-שפט, והוא חרש, שנים-עשר צמדים לפניו, והוא בשנים העשר; ויעבר אליהו אליו, וישלך אדרתו אליו. כ ויעזב את-הבקר, וירץ אחרי אליהו, ויאמר אשקה-נא לאבי ולאמי, ואלכה אחריך; ויאמר לו לך שוב, כי מה-עשיתי לך. כא וישב מאחריו ויקח את-צמד הבקר ויזבחהו, ובכלי הבקר בשלם הבשר, ויתן לעם, ויאכלו; ויקם, וילך אחרי אליהו--וישרתהו. {פ}