תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים ב פרק יד

א בשנת שתים, ליואש בן-יואחז מלך ישראל, מלך אמציהו בן-יואש, מלך יהודה. ב בן-עשרים וחמש שנה, היה במלכו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, יהועדין יהועדן מן-ירושלם. ג ויעש הישר, בעיני יהוה--רק, לא כדוד אביו: ככל אשר-עשה יואש אביו, עשה. ד רק הבמות, לא-סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. ה ויהי, כאשר חזקה הממלכה בידו; ויך, את-עבדיו, המכים, את-המלך אביו. ו ואת-בני המכים, לא המית: ככתוב בספר תורת-משה אשר-צוה יהוה לאמר, לא-יומתו אבות על-בנים ובנים לא-יומתו על-אבות--כי אם-איש בחטאו, ימות יומת. ז הוא-הכה את-אדום בגי-המלח מלח, עשרת אלפים, ותפש את-הסלע, במלחמה; ויקרא את-שמה יקתאל, עד היום הזה. {פ}

ח אז שלח אמציה מלאכים, אל-יהואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל לאמר: לכה, נתראה פנים. ט וישלח יהואש מלך-ישראל, אל-אמציהו מלך-יהודה לאמר, החוח אשר בלבנון שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמר, תנה-את-בתך לבני לאשה; ותעבר חית השדה, אשר בלבנון, ותרמס, את-החוח. י הכה הכית את-אדום, ונשאך לבך; הכבד, ושב בביתך, ולמה תתגרה ברעה, ונפלתה אתה ויהודה עמך. יא ולא-שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך-ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך-יהודה: בבית שמש, אשר ליהודה. יב וינגף יהודה, לפני ישראל; וינסו, איש לאהלו. יג ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יהואש בן-אחזיהו, תפש יהואש מלך-ישראל--בבית שמש; ויבאו ויבא, ירושלם, ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד-שער הפנה, ארבע מאות אמה. יד ולקח את-כל-הזהב-והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בית-יהוה, ובאצרות בית המלך, ואת, בני התערבות; וישב, שמרונה. טו ויתר דברי יהואש אשר עשה, וגבורתו, ואשר נלחם, עם אמציהו מלך-יהודה: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. טז וישכב יהואש, עם-אבתיו, ויקבר בשמרון, עם מלכי ישראל; וימלך ירבעם בנו, תחתיו. {פ}

יז ויחי אמציהו בן-יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יהואש בן-יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה. יח ויתר, דברי אמציהו: הלא-הם כתבים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה. יט ויקשרו עליו קשר בירושלם, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימתהו שם. כ וישאו אתו, על-הסוסים; ויקבר בירושלם עם-אבתיו, בעיר דוד. כא ויקחו כל-עם יהודה, את-עזריה, והוא, בן-שש עשרה שנה; וימלכו אתו, תחת אביו אמציהו. כב הוא בנה את-אילת, וישבה ליהודה, אחרי שכב-המלך, עם-אבתיו. {פ}

כג בשנת חמש-עשרה שנה, לאמציהו בן-יואש מלך יהודה--מלך ירבעם בן-יואש מלך-ישראל, בשמרון, ארבעים ואחת, שנה. כד ויעש הרע, בעיני יהוה: לא סר, מכל-חטאות ירבעם בן-נבט, אשר החטיא, את-ישראל. כה הוא, השיב את-גבול ישראל, מלבוא חמת, עד-ים הערבה--כדבר יהוה, אלהי ישראל, אשר דבר ביד-עבדו יונה בן-אמתי הנביא, אשר מגת החפר. כו כי-ראה יהוה את-עני ישראל, מרה מאד; ואפס עצור ואפס עזוב, ואין עזר לישראל. כז ולא-דבר יהוה--למחות את-שם ישראל, מתחת השמים; ויושיעם, ביד ירבעם בן-יואש. כח ויתר דברי ירבעם וכל-אשר עשה, וגבורתו אשר-נלחם, ואשר השיב את-דמשק ואת-חמת ליהודה, בישראל: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל. כט וישכב ירבעם עם-אבתיו, עם מלכי ישראל; וימלך זכריה בנו, תחתיו. {פ}