תנ"ך מנוקד

תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

מלכים א פרק יא

א והמלך שלמה, אהב נשים נכריות רבות--ואת-בת-פרעה: מואביות עמניות אדמית, צדנית חתית. ב מן-הגוים, אשר אמר-יהוה אל-בני ישראל לא-תבאו בהם והם לא-יבאו בכם, אכן יטו את-לבבכם, אחרי אלהיהם--בהם דבק שלמה, לאהבה. ג ויהי-לו נשים, שרות שבע מאות, ופלגשים, שלש מאות; ויטו נשיו, את-לבו. ד ויהי, לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את-לבבו, אחרי אלהים אחרים; ולא-היה לבבו שלם עם-יהוה אלהיו, כלבב דויד אביו. ה וילך שלמה--אחרי עשתרת, אלהי צדנים; ואחרי מלכם, שקץ עמנים. ו ויעש שלמה הרע, בעיני יהוה; ולא מלא אחרי יהוה, כדוד אביו. {ס}

ז אז יבנה שלמה במה, לכמוש שקץ מואב, בהר, אשר על-פני ירושלם; ולמלך, שקץ בני עמון. ח וכן עשה, לכל-נשיו הנכריות, מקטירות ומזבחות, לאלהיהן. ט ויתאנף יהוה, בשלמה: כי-נטה לבבו, מעם יהוה אלהי ישראל, הנראה אליו, פעמים. י וצוה אליו, על-הדבר הזה, לבלתי-לכת, אחרי אלהים אחרים; ולא שמר, את אשר-צוה יהוה. {פ}

יא ויאמר יהוה לשלמה, יען אשר היתה-זאת עמך, ולא שמרת בריתי וחקתי, אשר צויתי עליך--קרע אקרע את-הממלכה מעליך, ונתתיה לעבדך. יב אך-בימיך לא אעשנה, למען דוד אביך: מיד בנך, אקרענה. יג רק את-כל-הממלכה לא אקרע, שבט אחד אתן לבנך: למען דוד עבדי, ולמען ירושלם אשר בחרתי. {ס}

יד ויקם יהוה שטן לשלמה, את הדד האדמי: מזרע המלך הוא, באדום. טו ויהי, בהיות דוד את-אדום, בעלות יואב שר הצבא, לקבר את-החללים; ויך כל-זכר, באדום. טז כי ששת חדשים ישב-שם יואב, וכל-ישראל, עד-הכרית כל-זכר, באדום. יז ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו, אתו--לבוא מצרים; והדד, נער קטן. יח ויקמו, ממדין, ויבאו, פארן; ויקחו אנשים עמם מפארן, ויבאו מצרים אל-פרעה מלך-מצרים, ויתן-לו בית ולחם אמר לו, וארץ נתן לו. יט וימצא הדד חן בעיני פרעה, מאד; ויתן-לו אשה את-אחות אשתו, אחות תחפניס הגבירה. כ ותלד לו אחות תחפניס, את גנבת בנו, ותגמלהו תחפנס, בתוך בית פרעה; ויהי גנבת בית פרעה, בתוך בני פרעה. כא והדד שמע במצרים, כי-שכב דוד עם-אבתיו, וכי-מת, יואב שר-הצבא; ויאמר הדד אל-פרעה, שלחני ואלך אל-ארצי. כב ויאמר לו פרעה, כי מה-אתה חסר עמי, והנך מבקש, ללכת אל-ארצך; ויאמר לא, כי שלח תשלחני. כג ויקם אלהים לו שטן, את-רזון בן-אלידע: אשר ברח, מאת הדדעזר מלך-צובה--אדניו. כד ויקבץ עליו, אנשים, ויהי שר-גדוד, בהרג דוד אתם; וילכו דמשק וישבו בה, וימלכו בדמשק. כה ויהי שטן לישראל כל-ימי שלמה, ואת-הרעה אשר הדד; ויקץ, בישראל, וימלך, על-ארם. {פ}

כו וירבעם בן-נבט אפרתי מן-הצרדה, ושם אמו צרועה אשה אלמנה, עבד, לשלמה; וירם יד, במלך. כז וזה הדבר, אשר-הרים יד במלך: שלמה, בנה את-המלוא--סגר, את-פרץ עיר דוד אביו. כח והאיש ירבעם, גבור חיל; וירא שלמה את-הנער, כי-עשה מלאכה הוא, ויפקד אתו, לכל-סבל בית יוסף. {ס}

כט ויהי בעת ההיא, וירבעם יצא מירושלם; וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך, והוא מתכסה בשלמה חדשה, ושניהם לבדם, בשדה. ל ויתפש אחיה, בשלמה החדשה אשר עליו; ויקרעה--שנים עשר, קרעים. לא ויאמר, לירבעם, קח-לך, עשרה קרעים: כי כה אמר יהוה אלהי ישראל, הנני קרע את-הממלכה מיד שלמה, ונתתי לך, את עשרה השבטים. לב והשבט האחד, יהיה-לו--למען עבדי דוד, ולמען ירושלם, העיר אשר בחרתי בה, מכל שבטי ישראל. לג יען אשר עזבוני, וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין, לכמוש אלהי מואב, ולמלכם אלהי בני-עמון; ולא-הלכו בדרכי, לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי--כדוד אביו. לד ולא-אקח את-כל-הממלכה, מידו: כי נשיא אשתנו, כל ימי חייו, למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו, אשר שמר מצותי וחקתי. לה ולקחתי המלוכה, מיד בנו; ונתתיה לך, את עשרת השבטים. לו ולבנו, אתן שבט-אחד--למען היות-ניר לדויד-עבדי כל-הימים לפני, בירושלם, העיר אשר בחרתי לי, לשום שמי שם. לז ואתך אקח--ומלכת, בכל אשר-תאוה נפשך; והיית מלך, על-ישראל. לח והיה, אם-תשמע את-כל-אשר אצוך, והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי, כאשר עשה דוד עבדי--והייתי עמך, ובניתי לך בית-נאמן כאשר בניתי לדוד, ונתתי לך, את-ישראל. לט ואענה את-זרע דוד, למען זאת--אך, לא כל-הימים. {ס}

מ ויבקש שלמה, להמית את-ירבעם; ויקם ירבעם, ויברח מצרים אל-שישק מלך-מצרים, ויהי במצרים, עד-מות שלמה. {ס}

מא ויתר דברי שלמה וכל-אשר עשה, וחכמתו--הלוא-הם כתבים, על-ספר דברי שלמה. מב והימים, אשר מלך שלמה בירושלם על-כל-ישראל--ארבעים, שנה. מג וישכב שלמה, עם-אבתיו, ויקבר, בעיר דוד אביו; וימלך רחבעם בנו, תחתיו. {ס}