תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק יג

א ויסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויתנם יהוה ביד-פלשתים, ארבעים שנה.  {פ}

ב ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני, ושמו מנוח; ואשתו עקרה, ולא ילדה.  ג וירא מלאך-יהוה, אל-האשה; ויאמר אליה, הנה-נא את-עקרה ולא ילדת, והרית, וילדת בן.  ד ועתה השמרי נא, ואל-תשתי יין ושכר; ואל-תאכלי, כל-טמא.  ה כי הנך הרה וילדת בן, ומורה לא-יעלה על-ראשו--כי-נזיר אלהים יהיה הנער, מן-הבטן; והוא, יחל להושיע את-ישראל--מיד פלשתים.  ו ותבא האשה, ותאמר לאישה לאמר, איש האלהים בא אלי, ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד; ולא שאלתיהו אי-מזה הוא, ואת-שמו לא-הגיד לי.  ז ויאמר לי, הנך הרה וילדת בן; ועתה אל-תשתי יין ושכר, ואל-תאכלי כל-טמאה--כי-נזיר אלהים יהיה הנער, מן-הבטן עד-יום מותו.  {פ}

ח ויעתר מנוח אל-יהוה, ויאמר:  בי אדוני--איש האלהים אשר שלחת יבוא-נא עוד אלינו, ויורנו מה-נעשה לנער היולד.  ט וישמע האלהים, בקול מנוח; ויבא מלאך האלהים עוד אל-האשה, והיא יושבת בשדה, ומנוח אישה, אין עמה.  י ותמהר, האשה, ותרץ, ותגד לאישה; ותאמר אליו--הנה נראה אלי האיש, אשר-בא ביום אלי.  יא ויקם וילך מנוח, אחרי אשתו; ויבא, אל-האיש, ויאמר לו האתה האיש אשר-דברת אל-האשה, ויאמר אני.  יב ויאמר מנוח, עתה יבא דבריך:  מה-יהיה משפט-הנער, ומעשהו.  יג ויאמר מלאך יהוה, אל-מנוח:  מכל אשר-אמרתי אל-האשה, תשמר.  יד מכל אשר-יצא מגפן היין לא תאכל, ויין ושכר אל-תשת, וכל-טמאה, אל-תאכל:  כל אשר-צויתיה, תשמר.  {ס}

טו ויאמר מנוח, אל-מלאך יהוה:  נעצרה-נא אותך, ונעשה לפניך גדי עזים.  טז ויאמר מלאך יהוה אל-מנוח, אם-תעצרני לא-אכל בלחמך, ואם-תעשה עלה, ליהוה תעלנה:  כי לא-ידע מנוח, כי-מלאך יהוה הוא.  יז ויאמר מנוח אל-מלאך יהוה, מי שמך:  כי-יבא דבריך דברך, וכבדנוך.  יח ויאמר לו מלאך יהוה, למה זה תשאל לשמי--והוא-פלאי.  {פ}

יט ויקח מנוח את-גדי העזים, ואת-המנחה, ויעל על-הצור, ליהוה; ומפלא לעשות, ומנוח ואשתו ראים.  כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח, השמימה, ויעל מלאך-יהוה, בלהב המזבח; ומנוח ואשתו ראים, ויפלו על-פניהם ארצה.  כא ולא-יסף עוד מלאך יהוה, להראה אל-מנוח ואל-אשתו; אז ידע מנוח, כי-מלאך יהוה הוא.  כב ויאמר מנוח אל-אשתו, מות נמות:  כי אלהים, ראינו.  כג ותאמר לו אשתו, לו חפץ יהוה להמיתנו לא-לקח מידנו עלה ומנחה, ולא הראנו, את-כל-אלה; וכעת, לא השמיענו כזאת.  כד ותלד האשה בן, ותקרא את-שמו שמשון; ויגדל הנער, ויברכהו יהוה.  כה ותחל רוח יהוה, לפעמו במחנה-דן, בין צרעה, ובין אשתאל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא