תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק יא

א ויפתח הגלעדי, היה גבור חיל, והוא, בן-אשה זונה; ויולד גלעד, את-יפתח.  ב ותלד אשת-גלעד לו, בנים; ויגדלו בני-האשה ויגרשו את-יפתח, ויאמרו לו לא-תנחל בבית-אבינו--כי בן-אשה אחרת, אתה.  ג ויברח יפתח מפני אחיו, וישב בארץ טוב; ויתלקטו אל-יפתח אנשים ריקים, ויצאו עמו.  {פ}

ד ויהי, מימים; וילחמו בני-עמון, עם-ישראל.  ה ויהי, כאשר-נלחמו בני-עמון עם-ישראל; וילכו זקני גלעד, לקחת את-יפתח מארץ טוב.  ו ויאמרו ליפתח--לכה, והייתה לנו לקצין; ונלחמה, בבני עמון.  ז ויאמר יפתח, לזקני גלעד, הלא אתם שנאתם אותי, ותגרשוני מבית אבי; ומדוע באתם אלי, עתה, כאשר, צר לכם.  ח ויאמרו זקני גלעד אל-יפתח, לכן עתה שבנו אליך, והלכת עמנו, ונלחמת בבני עמון; והיית לנו לראש, לכל ישבי גלעד.  ט ויאמר יפתח אל-זקני גלעד, אם-משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון, ונתן יהוה אותם, לפני--אנכי, אהיה לכם לראש.  י ויאמרו זקני-גלעד, אל-יפתח:  יהוה, יהיה שמע בינותינו--אם-לא כדברך, כן נעשה.  יא וילך יפתח עם-זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין; וידבר יפתח את-כל-דבריו לפני יהוה, במצפה.  {פ}

יב וישלח יפתח מלאכים, אל-מלך בני-עמון לאמר:  מה-לי ולך, כי-באת אלי להלחם בארצי.  יג ויאמר מלך בני-עמון אל-מלאכי יפתח, כי-לקח ישראל את-ארצי בעלותו ממצרים, מארנון ועד-היבק, ועד-הירדן; ועתה, השיבה אתהן בשלום.  יד ויוסף עוד, יפתח; וישלח, מלאכים, אל-מלך, בני עמון.  טו ויאמר לו, כה אמר יפתח:  לא-לקח ישראל את-ארץ מואב, ואת-ארץ בני עמון.  טז כי, בעלותם ממצרים; וילך ישראל במדבר עד-ים-סוף, ויבא קדשה.  יז וישלח ישראל מלאכים אל-מלך אדום לאמר אעברה-נא בארצך, ולא שמע מלך אדום, וגם אל-מלך מואב שלח, ולא אבה; וישב ישראל, בקדש.  יח וילך במדבר, ויסב את-ארץ אדום ואת-ארץ מואב, ויבא ממזרח-שמש לארץ מואב, ויחנון בעבר ארנון; ולא-באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב.  יט וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחון מלך-האמרי מלך חשבון; ויאמר לו ישראל, נעברה-נא בארצך עד-מקומי.  כ ולא-האמין סיחון את-ישראל, עבר בגבלו, ויאסף סיחון את-כל-עמו, ויחנו ביהצה; וילחם, עם-ישראל.  כא ויתן יהוה אלהי-ישראל את-סיחון ואת-כל-עמו, ביד ישראל--ויכום; ויירש, ישראל, את כל-ארץ האמרי, יושב הארץ ההיא.  כב ויירשו, את כל-גבול האמרי--מארנון, ועד-היבק, ומן-המדבר, ועד-הירדן.  כג ועתה יהוה אלהי ישראל, הוריש את-האמרי, מפני, עמו ישראל; ואתה, תירשנו.  כד הלא את אשר יורישך, כמוש אלהיך--אותו תירש; ואת כל-אשר הוריש יהוה אלהינו, מפנינו--אותו נירש.  כה ועתה, הטוב טוב אתה, מבלק בן-צפור, מלך מואב:  הרוב רב עם-ישראל, אם-נלחם נלחם בם.  כו בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה, ובכל-הערים אשר על-ידי ארנון, שלש מאות, שנה--ומדוע לא-הצלתם, בעת ההיא.  כז ואנכי, לא-חטאתי לך, ואתה עשה אתי רעה, להלחם בי:  ישפט יהוה השפט, היום, בין בני ישראל, ובין בני עמון.  כח ולא שמע, מלך בני עמון, אל-דברי יפתח, אשר שלח אליו.  {פ}

כט ותהי על-יפתח רוח יהוה, ויעבר את-הגלעד ואת-מנשה; ויעבר, את-מצפה גלעד, וממצפה גלעד, עבר בני עמון.  ל וידר יפתח נדר ליהוה, ויאמר:  אם-נתון תתן את-בני עמון, בידי.  לא והיה היוצא, אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום, מבני עמון--והיה, ליהוה, והעליתיהו, עלה.  {פ}

לב ויעבר יפתח אל-בני עמון, להלחם בם; ויתנם יהוה, בידו.  לג ויכם מערוער ועד-באך מנית עשרים עיר, ועד אבל כרמים, מכה, גדולה מאד; ויכנעו בני עמון, מפני בני ישראל.  {פ}

לד ויבא יפתח המצפה, אל-ביתו, והנה בתו יצאת לקראתו, בתפים ובמחלות:  ורק היא יחידה, אין-לו ממנו בן או-בת.  לה ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו, ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני, ואת, היית בעכרי; ואנכי, פציתי פי אל-יהוה, ולא אוכל, לשוב.  לו ותאמר אליו, אבי פציתה את-פיך אל-יהוה--עשה לי, כאשר יצא מפיך:  אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות, מאיביך--מבני עמון.  לז ותאמר, אל-אביה, יעשה לי, הדבר הזה:  הרפה ממני שנים חדשים, ואלכה וירדתי על-ההרים, ואבכה על-בתולי, אנכי ורעיתי ורעותי.  לח ויאמר לכי, וישלח אותה שני חדשים; ותלך היא ורעותיה, ותבך על-בתוליה על-ההרים.  לט ויהי מקץ שנים חדשים, ותשב אל-אביה, ויעש לה, את-נדרו אשר נדר; והיא לא-ידעה איש, ותהי-חק בישראל.  מ מימים ימימה, תלכנה בנות ישראל, לתנות, לבת-יפתח הגלעדי--ארבעת ימים, בשנה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא