תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק טז

א וילך שמשון, עזתה; וירא-שם אשה זונה, ויבא אליה.  ב לעזתים לאמר, בא שמשון הנה, ויסבו ויארבו-לו כל-הלילה, בשער העיר; ויתחרשו כל-הלילה לאמר, עד-אור הבקר והרגנהו.  ג וישכב שמשון, עד-חצי הלילה, ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער-העיר ובשתי המזזות, ויסעם עם-הבריח וישם על-כתפיו; ויעלם אל-ראש ההר, אשר על-פני חברון.  {פ}

ד ויהי, אחרי-כן, ויאהב אשה, בנחל שרק; ושמה, דלילה.  ה ויעלו אליה סרני פלשתים, ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול, ובמה נוכל לו, ואסרנוהו לענותו; ואנחנו, נתן-לך, איש, אלף ומאה כסף.  ו ותאמר דלילה, אל-שמשון, הגידה-נא לי, במה כחך גדול; ובמה תאסר, לענותך.  ז ויאמר אליה, שמשון, אם-יאסרני בשבעה יתרים לחים, אשר לא-חרבו--וחליתי והייתי, כאחד האדם.  ח ויעלו-לה סרני פלשתים, שבעה יתרים לחים--אשר לא-חרבו; ותאסרהו, בהם.  ט והארב, ישב לה בחדר, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וינתק, את-היתרים, כאשר ינתק פתיל-הנערת בהריחו אש, ולא נודע כחו.  י ותאמר דלילה, אל-שמשון, הנה התלת בי, ותדבר אלי כזבים; עתה הגידה-נא לי, במה תאסר.  יא ויאמר אליה--אם-אסור יאסרוני בעבתים חדשים, אשר לא-נעשה בהם מלאכה:  וחליתי והייתי, כאחד האדם.  יב ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם, ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון, והארב, ישב בחדר; וינתקם מעל זרעתיו, כחוט.  יג ותאמר דלילה אל-שמשון, עד-הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים--הגידה לי, במה תאסר; ויאמר אליה--אם-תארגי את-שבע מחלפות ראשי, עם-המסכת.  יד ותתקע, ביתד, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וייקץ, משנתו, ויסע את-היתד הארג, ואת-המסכת.  טו ותאמר אליו, איך תאמר אהבתיך, ולבך, אין אתי:  זה שלש פעמים, התלת בי, ולא-הגדת לי, במה כחך גדול.  טז ויהי כי-הציקה לו בדבריה, כל-הימים--ותאלצהו; ותקצר נפשו, למות.  יז ויגד-לה את-כל-לבו, ויאמר לה מורה לא-עלה על-ראשי--כי-נזיר אלהים אני, מבטן אמי; אם-גלחתי וסר ממני כחי, וחליתי והייתי ככל-האדם.  יח ותרא דלילה, כי-הגיד לה את-כל-לבו, ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם, כי-הגיד לה לי את-כל-לבו; ועלו אליה סרני פלשתים, ויעלו הכסף בידם.  יט ותישנהו, על-ברכיה, ותקרא לאיש, ותגלח את-שבע מחלפות ראשו; ותחל, לענותו, ויסר כחו, מעליו.  כ ותאמר, פלשתים עליך שמשון; ויקץ משנתו, ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער, והוא לא ידע, כי יהוה סר מעליו.  כא ויאחזוהו פלשתים, וינקרו את-עיניו; ויורידו אותו עזתה, ויאסרוהו בנחשתים, ויהי טוחן, בבית האסירים האסורים.  כב ויחל שער-ראשו לצמח, כאשר גלח.  {פ}

כג וסרני פלשתים, נאספו לזבח זבח-גדול לדגון אלהיהם--ולשמחה; ויאמרו--נתן אלהינו בידנו, את שמשון אויבנו.  כד ויראו אתו העם, ויהללו את-אלהיהם:  כי אמרו, נתן אלהינו בידנו את-אויבנו, ואת מחריב ארצנו, ואשר הרבה את-חללינו.  כה ויהי, כי טוב כטוב לבם, ויאמרו, קראו לשמשון וישחק-לנו; ויקראו לשמשון מבית האסירים האסורים, ויצחק לפניהם, ויעמידו אותו, בין העמודים.  כו ויאמר שמשון אל-הנער המחזיק בידו, הניחה אותי, והימשני והמישני את-העמדים, אשר הבית נכון עליהם; ואשען, עליהם.  כז והבית, מלא האנשים והנשים, ושמה, כל סרני פלשתים; ועל-הגג, כשלשת אלפים איש ואשה, הראים, בשחוק שמשון.  כח ויקרא שמשון אל-יהוה, ויאמר:  אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה, האלהים, ואנקמה נקם-אחת משתי עיני, מפלשתים.  כט וילפת שמשון את-שני עמודי התוך, אשר הבית נכון עליהם, ויסמך, עליהם--אחד בימינו, ואחד בשמאלו.  ל ויאמר שמשון, תמות נפשי עם-פלשתים, ויט בכח, ויפל הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו; ויהיו המתים, אשר המית במותו, רבים, מאשר המית בחייו.  לא וירדו אחיו וכל-בית אביהו, וישאו אתו, ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל, בקבר מנוח אביו; והוא שפט את-ישראל, עשרים שנה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא