תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק ו

א ויעשו בני-ישראל הרע, בעיני יהוה; ויתנם יהוה ביד-מדין, שבע שנים.  ב ותעז יד-מדין, על-ישראל; מפני מדין עשו להם בני ישראל, את-המנהרות אשר בהרים, ואת-המערות, ואת-המצדות.  ג והיה, אם-זרע ישראל--ועלה מדין ועמלק ובני-קדם, ועלו עליו.  ד ויחנו עליהם, וישחיתו את-יבול הארץ, עד-בואך, עזה; ולא-ישאירו מחיה בישראל, ושה ושור וחמור.  ה כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם, יבאו ובאו כדי-ארבה לרב, ולהם ולגמליהם, אין מספר; ויבאו בארץ, לשחתה.  ו וידל ישראל מאד, מפני מדין; ויזעקו בני-ישראל, אל-יהוה.  {פ}

ז ויהי, כי-זעקו בני-ישראל אל-יהוה, על, אדות מדין.  ח וישלח יהוה איש נביא, אל-בני ישראל; ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אנכי העליתי אתכם ממצרים, ואציא אתכם, מבית עבדים.  ט ואצל אתכם מיד מצרים, ומיד כל-לחציכם; ואגרש אותם מפניכם, ואתנה לכם את-ארצם.  י ואמרה לכם, אני יהוה אלהיכם--לא תיראו את-אלהי האמרי, אשר אתם יושבים בארצם; ולא שמעתם, בקולי.  {פ}

יא ויבא מלאך יהוה, וישב תחת האלה אשר בעפרה, אשר ליואש, אבי העזרי; וגדעון בנו, חבט חטים בגת, להניס, מפני מדין.  יב וירא אליו, מלאך יהוה; ויאמר אליו, יהוה עמך גבור החיל.  יג ויאמר אליו גדעון, בי אדני, ויש יהוה עמנו, ולמה מצאתנו כל-זאת; ואיה כל-נפלאתיו אשר ספרו-לנו אבותינו לאמר, הלא ממצרים העלנו יהוה, ועתה נטשנו יהוה, ויתננו בכף-מדין.  יד ויפן אליו, יהוה, ויאמר לך בכחך זה, והושעת את-ישראל מכף מדין:  הלא, שלחתיך.  טו ויאמר אליו בי אדני, במה אושיע את-ישראל; הנה אלפי הדל במנשה, ואנכי הצעיר בבית אבי.  טז ויאמר אליו יהוה, כי אהיה עמך; והכית את-מדין, כאיש אחד.  יז ויאמר אליו, אם-נא מצאתי חן בעיניך; ועשית לי אות, שאתה מדבר עמי.  יח אל-נא תמש מזה, עד-באי אליך, והצאתי את-מנחתי, והנחתי לפניך; ויאמר, אנכי אשב עד שובך.  יט וגדעון בא, ויעש גדי-עזים ואיפת-קמח מצות, הבשר שם בסל, והמרק שם בפרור; ויוצא אליו אל-תחת האלה, ויגש.  {פ}

כ ויאמר אליו מלאך האלהים, קח את-הבשר ואת-המצות והנח אל-הסלע הלז, ואת-המרק, שפוך; ויעש, כן.  כא וישלח מלאך יהוה, את-קצה המשענת אשר בידו, ויגע בבשר, ובמצות; ותעל האש מן-הצור, ותאכל את-הבשר ואת-המצות, ומלאך יהוה, הלך מעיניו.  כב וירא גדעון, כי-מלאך יהוה הוא; ויאמר גדעון, אהה אדני יהוה--כי-על-כן ראיתי מלאך יהוה, פנים אל-פנים.  כג ויאמר לו יהוה שלום לך, אל-תירא:  לא, תמות.  כד ויבן שם גדעון מזבח ליהוה, ויקרא-לו יהוה שלום; עד, היום הזה--עודנו, בעפרת אבי העזרי.  {ס}

כה ויהי, בלילה ההוא, ויאמר לו יהוה קח את-פר-השור אשר לאביך, ופר השני שבע שנים; והרסת, את-מזבח הבעל אשר לאביך, ואת-האשרה אשר-עליו, תכרת.  כו ובנית מזבח ליהוה אלהיך, על ראש המעוז הזה--במערכה; ולקחת, את-הפר השני, והעלית עולה, בעצי האשרה אשר תכרת.  כז ויקח גדעון עשרה אנשים, מעבדיו, ויעש, כאשר דבר אליו יהוה; ויהי כאשר ירא את-בית אביו ואת-אנשי העיר, מעשות יומם--ויעש לילה.  כח וישכימו אנשי העיר, בבקר, והנה נתץ מזבח הבעל, והאשרה אשר-עליו כרתה; ואת, הפר השני, העלה, על-המזבח הבנוי.  כט ויאמרו איש אל-רעהו, מי עשה הדבר הזה; וידרשו, ויבקשו--ויאמרו, גדעון בן-יואש עשה הדבר הזה.  ל ויאמרו אנשי העיר, אל-יואש, הוצא את-בנך, וימת:  כי נתץ את-מזבח הבעל, וכי כרת האשרה אשר-עליו.  לא ויאמר יואש לכל אשר-עמדו עליו האתם תריבון לבעל, אם-אתם תושיעון אותו, אשר יריב לו יומת, עד-הבקר; אם-אלהים הוא ירב לו, כי נתץ את-מזבחו.  לב ויקרא-לו ביום-ההוא, ירבעל לאמר:  ירב בו הבעל, כי נתץ את-מזבחו.  {ס}

לג וכל-מדין ועמלק ובני-קדם, נאספו יחדו; ויעברו ויחנו, בעמק יזרעאל.  לד ורוח יהוה, לבשה את-גדעון; ויתקע, בשופר, ויזעק אביעזר, אחריו.  לה ומלאכים שלח בכל-מנשה, ויזעק גם-הוא אחריו; ומלאכים שלח, באשר ובזבלון ובנפתלי, ויעלו, לקראתם.  לו ויאמר גדעון, אל-האלהים:  אם-ישך מושיע בידי, את-ישראל--כאשר דברת.  לז הנה אנכי, מציג את-גזת הצמר--בגרן:  אם טל יהיה על-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ חרב--וידעתי כי-תושיע בידי את-ישראל, כאשר דברת.  לח ויהי-כן--וישכם ממחרת, ויזר את-הגזה; וימץ טל מן-הגזה, מלוא הספל מים.  לט ויאמר גדעון, אל-האלהים, אל-יחר אפך בי, ואדברה אך הפעם; אנסה נא-רק-הפעם, בגזה--יהי-נא חרב אל-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ יהיה-טל.  מ ויעש אלהים כן, בלילה ההוא; ויהי-חרב אל-הגזה לבדה, ועל-כל-הארץ היה טל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא