תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק ג

א ואלה הגוים אשר הניח יהוה, לנסות בם את-ישראל, את כל-אשר לא-ידעו, את כל-מלחמות כנען.  ב רק, למען דעת דרות בני-ישראל, ללמדם, מלחמה--רק אשר-לפנים, לא ידעום.  ג חמשת סרני פלשתים, וכל-הכנעני והצידני, והחוי, ישב הר הלבנון--מהר בעל חרמון, עד לבוא חמת.  ד ויהיו, לנסות בם את-ישראל--לדעת, הישמעו את-מצות יהוה, אשר-צוה את-אבותם, ביד-משה.  ה ובני ישראל, ישבו בקרב הכנעני, החתי והאמרי והפרזי, והחוי והיבוסי.  ו ויקחו את-בנותיהם להם לנשים, ואת-בנותיהם נתנו לבניהם; ויעבדו, את-אלהיהם.  {פ}

ז ויעשו בני-ישראל את-הרע בעיני יהוה, וישכחו את-יהוה אלהיהם; ויעבדו את-הבעלים, ואת-האשרות.  ח ויחר-אף יהוה, בישראל, וימכרם ביד כושן רשעתים, מלך ארם נהרים; ויעבדו בני-ישראל את-כושן רשעתים, שמנה שנים.  ט ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה, ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם--את עתניאל בן-קנז, אחי כלב הקטן ממנו.  י ותהי עליו רוח-יהוה, וישפט את-ישראל, ויצא למלחמה, ויתן יהוה בידו את-כושן רשעתים מלך ארם; ותעז ידו, על כושן רשעתים.  יא ותשקט הארץ, ארבעים שנה; וימת, עתניאל בן-קנז.  {פ}

יב ויספו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויחזק יהוה את-עגלון מלך-מואב, על-ישראל, על כי-עשו את-הרע, בעיני יהוה.  יג ויאסף אליו, את-בני עמון ועמלק; וילך, ויך את-ישראל, ויירשו, את-עיר התמרים.  יד ויעבדו בני-ישראל את-עגלון מלך-מואב, שמונה עשרה שנה.  טו ויזעקו בני-ישראל, אל-יהוה, ויקם יהוה להם מושיע את-אהוד בן-גרא בן-הימיני, איש אטר יד-ימינו; וישלחו בני-ישראל בידו מנחה, לעגלון מלך מואב.  טז ויעש לו אהוד חרב, ולה שני פיות--גמד ארכה; ויחגר אותה מתחת למדיו, על ירך ימינו.  יז ויקרב, את-המנחה, לעגלון, מלך מואב; ועגלון, איש בריא מאד.  יח ויהי כאשר כלה, להקריב את-המנחה; וישלח, את-העם, נשאי, המנחה.  יט והוא שב, מן-הפסילים אשר את-הגלגל, ויאמר, דבר-סתר לי אליך המלך; ויאמר הס--ויצאו מעליו, כל-העמדים עליו.  כ ואהוד בא אליו, והוא-ישב בעלית המקרה אשר-לו לבדו, ויאמר אהוד, דבר-אלהים לי אליך; ויקם, מעל הכסא.  כא וישלח אהוד, את-יד שמאלו, ויקח את-החרב, מעל ירך ימינו; ויתקעה, בבטנו.  כב ויבא גם-הנצב אחר הלהב, ויסגר החלב בעד הלהב--כי לא שלף החרב, מבטנו; ויצא, הפרשדנה.  כג ויצא אהוד, המסדרונה; ויסגר דלתות העליה, בעדו--ונעל.  כד והוא יצא, ועבדיו באו, ויראו, והנה דלתות העליה נעלות; ויאמרו, אך מסיך הוא את-רגליו בחדר המקרה.  כה ויחילו עד-בוש, והנה איננו פתח דלתות העליה; ויקחו את-המפתח, ויפתחו, והנה אדניהם, נפל ארצה מת.  כו ואהוד נמלט, עד התמהמהם; והוא עבר את-הפסילים, וימלט השעירתה.  כז ויהי בבואו, ויתקע בשופר בהר אפרים; וירדו עמו בני-ישראל מן-ההר, והוא לפניהם.  כח ויאמר אלהם רדפו אחרי, כי-נתן יהוה את-איביכם את-מואב בידכם; וירדו אחריו, וילכדו את-מעברות הירדן למואב, ולא-נתנו איש, לעבר.  כט ויכו את-מואב בעת ההיא, כעשרת אלפים איש--כל-שמן, וכל-איש חיל; ולא נמלט, איש.  ל ותכנע מואב ביום ההוא, תחת יד ישראל; ותשקט הארץ, שמונים שנה.  {פ}

לא ואחריו היה, שמגר בן-ענת, ויך את-פלשתים שש-מאות איש, במלמד הבקר; ויושע גם-הוא, את-ישראל.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא