תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

שופטים פרק טו

א ויהי מימים בימי קציר-חטים, ויפקד שמשון את-אשתו בגדי עזים, ויאמר, אבאה אל-אשתי החדרה; ולא-נתנו אביה, לבוא.  ב ויאמר אביה, אמר אמרתי כי-שנא שנאתה, ואתננה, למרעך; הלא אחותה הקטנה טובה ממנה, תהי-נא לך תחתיה.  ג ויאמר להם שמשון, נקיתי הפעם מפלשתים:  כי-עשה אני עמם, רעה.  ד וילך שמשון, וילכד שלש-מאות שועלים; ויקח לפדים, ויפן זנב אל-זנב, וישם לפיד אחד בין-שני הזנבות, בתוך.  ה ויבער-אש בלפידים, וישלח בקמות פלשתים; ויבער מגדיש ועד-קמה, ועד-כרם זית.  ו ויאמרו פלשתים, מי עשה זאת, ויאמרו שמשון חתן התמני, כי לקח את-אשתו ויתנה למרעהו; ויעלו פלשתים, וישרפו אותה ואת-אביה באש.  ז ויאמר להם שמשון, אם-תעשון כזאת:  כי אם-נקמתי בכם, ואחר אחדל.  ח ויך אותם שוק על-ירך, מכה גדולה; וירד וישב, בסעיף סלע עיטם.  {פ}

ט ויעלו פלשתים, ויחנו ביהודה; וינטשו, בלחי.  י ויאמרו איש יהודה, למה עליתם עלינו; ויאמרו, לאסור את-שמשון עלינו, לעשות לו, כאשר עשה לנו.  יא וירדו שלשת אלפים איש מיהודה, אל-סעיף סלע עיטם, ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי-משלים בנו פלשתים, ומה-זאת עשית לנו; ויאמר להם--כאשר עשו לי, כן עשיתי להם.  יב ויאמרו לו לאסרך ירדנו, לתתך ביד-פלשתים; ויאמר להם, שמשון, השבעו לי, פן-תפגעון בי אתם.  יג ויאמרו לו לאמר, לא כי-אסר נאסרך ונתנוך בידם, והמת, לא נמיתך; ויאסרהו, בשנים עבתים חדשים, ויעלוהו, מן-הסלע.  יד הוא-בא עד-לחי, ופלשתים הריעו לקראתו; ותצלח עליו רוח יהוה, ותהיינה העבתים אשר על-זרועותיו כפשתים אשר בערו באש, וימסו אסוריו, מעל ידיו.  טו וימצא לחי-חמור, טריה; וישלח ידו ויקחה, ויך-בה אלף איש.  טז ויאמר שמשון--בלחי החמור, חמור חמרתים; בלחי החמור, הכיתי אלף איש.  יז ויהי ככלתו לדבר, וישלך הלחי מידו; ויקרא למקום ההוא, רמת לחי.  יח ויצמא, מאד, ויקרא אל-יהוה ויאמר, אתה נתת ביד-עבדך את-התשועה הגדלה הזאת; ועתה אמות בצמא, ונפלתי ביד הערלים.  יט ויבקע אלהים את-המכתש אשר-בלחי, ויצאו ממנו מים וישת, ותשב רוחו, ויחי; על-כן קרא שמה, עין הקורא אשר בלחי, עד, היום הזה.  כ וישפט את-ישראל בימי פלשתים, עשרים שנה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא