תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


שופטים פרק א

א ויהי, אחרי מות יהושע, וישאלו בני ישראל, ביהוה לאמר:  מי יעלה-לנו אל-הכנעני בתחלה, להלחם בו.  ב ויאמר יהוה, יהודה יעלה:  הנה נתתי את-הארץ, בידו.  ג ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגרלי, ונלחמה בכנעני, והלכתי גם-אני אתך, בגורלך; וילך אתו, שמעון.  ד ויעל יהודה, ויתן יהוה את-הכנעני והפרזי בידם; ויכום בבזק, עשרת אלפים איש.  ה וימצאו את-אדני בזק, בבזק, וילחמו, בו; ויכו, את-הכנעני ואת-הפרזי.  ו וינס אדני בזק, וירדפו אחריו; ויאחזו אותו--ויקצצו, את-בהנות ידיו ורגליו.  ז ויאמר אדני-בזק, שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני--כאשר עשיתי, כן שלם-לי אלהים; ויביאהו ירושלם, וימת שם.  {פ}

ח וילחמו בני-יהודה, בירושלם, וילכדו אותה, ויכוה לפי-חרב; ואת-העיר, שלחו באש.  ט ואחר, ירדו בני יהודה, להלחם, בכנעני--יושב ההר, והנגב והשפלה.  י וילך יהודה, אל-הכנעני היושב בחברון, ושם-חברון לפנים, קרית ארבע; ויכו את-ששי ואת-אחימן, ואת-תלמי.  יא וילך משם, אל-יושבי דביר; ושם-דביר לפנים, קרית-ספר.  יב ויאמר כלב, אשר-יכה את-קרית-ספר ולכדה--ונתתי לו את-עכסה בתי, לאשה.  יג וילכדה עתניאל בן-קנז, אחי כלב הקטן ממנו; ויתן-לו את-עכסה בתו, לאשה.  יד ויהי בבואה, ותסיתהו לשאל מאת-אביה השדה, ותצנח, מעל החמור; ויאמר-לה כלב, מה-לך.  טו ותאמר לו הבה-לי ברכה, כי ארץ הנגב נתתני, ונתתה לי, גלת מים; ויתן-לה כלב, את גלת עלית, ואת, גלת תחתית.  {פ}

טז ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים, את-בני יהודה, מדבר יהודה, אשר בנגב ערד; וילך, וישב את-העם.  יז וילך יהודה, את-שמעון אחיו, ויכו, את-הכנעני יושב צפת; ויחרימו אותה, ויקרא את-שם-העיר חרמה.  יח וילכד יהודה את-עזה ואת-גבולה, ואת-אשקלון ואת-גבולה, ואת-עקרון, ואת-גבולה.  יט ויהי יהוה את-יהודה, וירש את-ההר:  כי לא להוריש את-ישבי העמק, כי-רכב ברזל להם.  כ ויתנו לכלב את-חברון, כאשר דבר משה; ויורש משם, את-שלשה בני הענק.  כא ואת-היבוסי ישב ירושלם, לא הורישו בני בנימן; וישב היבוסי את-בני בנימן, בירושלם, עד, היום הזה.  {פ}

כב ויעלו בית-יוסף גם-הם, בית-אל; ויהוה, עמם.  כג ויתירו בית-יוסף, בבית-אל; ושם-העיר לפנים, לוז.  כד ויראו, השמרים, איש, יוצא מן-העיר; ויאמרו לו, הראנו נא את-מבוא העיר, ועשינו עמך, חסד.  כה ויראם את-מבוא העיר, ויכו את-העיר לפי-חרב; ואת-האיש ואת-כל-משפחתו, שלחו.  כו וילך האיש, ארץ החתים; ויבן עיר, ויקרא שמה לוז--הוא שמה, עד היום הזה.  {פ}

כז ולא-הוריש מנשה, את-בית-שאן ואת-בנותיה ואת-תענך ואת-בנתיה, ואת-יושב יושבי דור ואת-בנותיה ואת-יושבי יבלעם ואת-בנתיה, ואת-יושבי מגדו ואת-בנותיה; ויואל, הכנעני, לשבת, בארץ הזאת.  כח ויהי כי-חזק ישראל, וישם את-הכנעני למס; והוריש, לא הורישו.  {ס}

כט ואפרים לא הוריש, את-הכנעני היושב בגזר; וישב הכנעני בקרבו, בגזר.  {ס}

ל זבולן, לא הוריש את-יושבי קטרון, ואת-יושבי, נהלל; וישב הכנעני בקרבו, ויהיו למס.  {ס}

לא אשר, לא הוריש את-ישבי עכו, ואת-יושבי, צידון; ואת-אחלב ואת-אכזיב ואת-חלבה, ואת-אפיק ואת-רחב.  לב וישב, האשרי, בקרב הכנעני, ישבי הארץ:  כי, לא הורישו.  {ס}

לג נפתלי, לא-הוריש את-ישבי בית-שמש ואת-ישבי בית-ענת, וישב, בקרב הכנעני ישבי הארץ; וישבי בית-שמש ובית ענת, היו להם למס.  לד וילחצו האמרי את-בני-דן, ההרה:  כי-לא נתנו, לרדת לעמק.  לה ויואל האמרי לשבת בהר-חרס, באילון ובשעלבים; ותכבד יד בית-יוסף, ויהיו למס.  לו וגבול, האמרי, ממעלה, עקרבים--מהסלע, ומעלה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא